פירוש על משלי 28:17

אדם עשוק בדם נפש. (שיש עליו עושק דם) הוא המחטיא את חבירו ואבדה נפשו על ידו:

אדם עשוק. בעבור חטא דם הנפש אשר חטא בו האדם יהיה ענשו מהש''י שהוא עשוק ורצוץ מאחרים בזולת רע שיעשה להם וינוס מרוב הרודפים אשר לו עד בואו אל קבר ואין איש סומך ומסייע אותו לאמר שלשוא רדפוהו וחנם כי חטא דם הנפש סבב לו זה:

אך בזאת שלא יהיה בכלל עשוקו אדם עשוק בדם נפש שעשק והרג דם נפש כי אם בכלל אשר עשק ממון יש גם מי שהוא עשוק בדם נפש דעו אפוא את מעשה ה' יביאהו במצור ובמצוק שירדפוהו בלהות והוא נס מתוך הפחד עד ילכד בפחת משולל סמיכה מבני אדם וזהו עד בור ינוס אל יתמכו בו כלומר שיגיעהו עד צרה משוללת תמיכה מבני אדם כנס על פי הבור שאל יוכלו בני אדם לתמוך בו להצילו כי אין מציל שם זולתי יתברך למען יוכר לעיני הכל אם עשקו ברשע או בחוסר תבונה או שיעור הכתוב שיביאהו הוא יתברך בנסיון עד שעד בור ינוס ואז העם אל יתמכו בו ויניחוהו לראות אם יתעשת האלהים לו: