פירוש על משלי 3:10

וימלאו. עד שכבר ימלאו אוצריך בר וביקביך יהיה רבוי מהתירוש כמו שאמר בספר דברי הימים מהחל התרומה לבוא בית ה' אכול ושבוע והותר עד לרב כי ה' ברך את עמו והנה העיר בזה עוד לדבר אחר נמשך לכוונה הקודמת וזהו משלימות זה המאמר והרצון בזה היא מסלול ודרך לעמוד על החכמה אשר ביצירתם וזה כי אם יונח שאין שם פועל כמו שאמרו הפיקורוס וסיעתו הנה תסור החכמה מהדברים ולא יתכן לחקור דרך משל למה היה העין בזאת התמונה ובאלו המינים מהלחויות וכן הענין בדבר דבר כי לא תתכן זאת החקירה אחר שהם יניחו שזה הענין היה במקרה אך כשנוד' שיש בכאן פועל הוא השם יתברך הנה זה יכין לנו הדרך להשגת החכמה אשר ביציר' הדברים הנמצאים אשר לפי השיעור שנשיג ממנה יהיה דבקותינו בשם יתברך אשר מושכל כל אלו הדברי' הוא אצלו ומהמושכל אשר אצלו שפע מציאותם והנה כשתפליג לחקור באלו הסבות היותר שלימות אם תהיה כוונתך תמיד לתת בו כבוד לה' ותשתדל מפני זה למצוא הסבות היותר שלימות שיראה בהם כבוד לשם יתברך הנה זה יהיה סבה למלאות אוצרות שכלך מקנין החכמה האמתית כי בזה תתישר לעמוד לפי מה שאפשר על עומק החכמה האלהית ששמה זכר דבר מאלו הדברים על מה שהם עליו הנה כשיקרה שיגיעו לך קצת רעות גופיות הנה זהו בהכרח על צד המוסר אחרי היותך מתהלך בחכמה ובתורה וזהו להסירך מקצת דעות מגונות התחלת להתישר אליהם או מפני עברך על קצת מצות התורה כי השם ית' ישגיח באוהביו להצילם מהרעות הגופיות לפי מה שביארנו בד' מספר מלחמות ה':

והביטה וראה מה גדלה חסדו יתב' כי אשר תכבדהו מהונך כו' לא יחשבהו תחת כל הטובה אשר כבר היטיב לך כי אם עוד יקבע לך שכר על הכבוד אשר תכבדהו מהונך והוא וימלאו אסמיך שבע כו' נוסף על הקודם כי אין חפצו יתברך שנחזיק לו טובה על הנוגע אליו יתב' כי אם צדקנו מה נתן לו רק להכין לנו הכנה לשוב להרבות להיטיב כי הן הוא משוש דרכו יתברך: אמר הנה ימלאו מעצמם באוצר אשר אתה לא מלאת ולא אומר לך שיפרצו האוצרות החוצה כאשר ביקבים פן ישלוט העין רק בכל תוכם וזהו באסמים מקום הסמוי מן העין אך יין ביקבים למה שהן יקביך יפרצו יותר מאשר ימצא תירוש באשכול כי לא יורגש כי מה' יצא הדבר כי יעלה על רוח הרואים כי הענבים אשר ידרוך הדורך שלמים ומלאים עסיס המה במזגם ולא ימעיטם עין רואה גם כוון באמרו שבע כי יתייחס לשבע וריבוי בהצטרף שיעור הטבעי אל הנוסף רק שאשר ימלאו שהוא המילוי הנוסף יהיה שבע בלי הצטרפות מה ששמת באסמיך כברכת יצחק אשר ברכו ה' מאה שערים על הראוי שנמצא היתה הברכה יתירה על העיקר צ"ט פעמים: או יאמר שבע לומר גם אם כבר מלאתם אתה חטה ושעורה אני אמלאם שבע שהוא תואר אל הברכה והשביעה שיהיה הכל שבע כי הן מעט אשר תתחיל לאכול תשבע כענין האמור ברות כי ישתלח איכות שבע באסמיך ואשר היה בו די לשנה יהיה לשנים רבות וזה באוצרות המלאים אשר להם תקרה וחומה סביב ואין מקום גם לריבוי הכמות אך ביקביך הפרוצים מלמעלה יפרצו וירבה היין גם בכמות: ואמר וימלאו בוא"ו לומר הנה תכבד ה' מהונך ומראשית תבואתך אשר הוצאת מהשדה אל תחשוב איחל לברכך עד תזרע השדה שנה שאחריה ואצוה את הברכה בשדך כדרך הברכה להשתלח בזרע האדמה רק מיד וימלאו אסמיך כי באוצרות עצמם שם אברכם וזהו כבד כו' ומיד וימלאו כו' או זולת שכרך השמור לך לע"ה וימלאו מפירות המצות זהו אם ברך יברכך ה':

אסמיך. הם אוצרות התבואה כמו את הברכה באסמיך (דברים כ״ח:ח׳):