פירוש על משלי 30:24

ארבעה. ואמר שארבעה הם קטני ארץ והם חכמי' מחוכמי' ביאור על שאר הבעלי חיים להורות כי החכם צריך שיהי' קטן בעיניו ולזה ראוי שיירא מחקור בדברים הגדולים אשר אין דרך לו להשגתם ובזה ישמ' מההריסה להתחכם יותר מהראוי לו כי יכיר שפלותו ושדעתו קצרה להשיג זה הראשון הם הנמלים שהם עם לא עז ביחס אל שאר ב''ח ואף על פי שהם תקיפים ביחס גורל גופם כי הם נושאי' בפיהם כפלים רבי' ממשקלם והם מתחכמים להמצי' הצריך להם מזון בקיץ והוא העת אשר ימצא בו להם וזה ממה שיישיר החכם שלא ישתדל בחקיר' כי אם בעת שיתכן שימצא לו כל שכן שאין ראוי שיתחיל בחקירה שלא יתכן שתמצא בעת מהעתי' וכבר זכר שלמה במה שקדם אופן חכמת הנמלי' במה שיכינו בקיץ לחמם כאמרו לך אל נמלה עצל השני הם שפנים שהם עם לא עצום ובחרו לשום בסלע ביתם ובמקום חזק משכנם וזאת גם כן הערה שלא יעמיק אדם לחקור רק במה שיש לו תוקף וחכמה להשיג אמתתו לא במה שיהיה מרמס לכל חולק יבא ויחלוק עליו כי אין לו טענה ראויה ידחהו בה מעליו:

ארבעה וכו'. הנה היה מספיק לקטני ארץ האלה יכנה אותם חכמים ולא יכפול ויקראם גם מחוכמים וגם מה ענינם. אך יאמר כי הנה יתאנה האדם לבלתי השיג שלמותו בעוה"ז להחיש גאולתנו מד' גליות הסכר בא' מד' דברים יש יאמר איך יעסוק איש בעסקי העה"ב העצומים ואדם ילוד אשה הוא קצר ימים ומה יספיקו ימי הבלו להכין צדה לדרך הרב ההוא ויש יאמר מי יעצור כח נגד לב האבן המנגד כי קשה מאד הוא ואין לך דבר של קדושה שיקל לעשות כי אם אדרבה ירבו מנגדיו ויחלש אדם להתגבר לעשותם ויש יתאנה על חסרון מלמד ומנהיג ויש יתאנה על טובות העה"ז הנחמדים למראה ומה גם אשר לו חלק טוב במשכנות מבטחים ומנוחות שאננות ועושר ונכסים שיפותה לעשות עיקר מהם לכן על כל אלה אמר שלמה בחכמתו ד' הם קטני ארץ בלתי בעלי איכות והם חכמים ולא מחכמה שיש בהם מרוח מבינתם כי חכמת מה להם אך הם מחוכמים מאתו יתברך אשר שם בטבעם עניני מוסר השכל ולא למען עצמם כי קטני ארץ המה אך הוא למען ילמדו מהם בני האדם כי הוא יתברך מלפנו מבהמות ארץ והוא לצרף בהם את הבריות:

ארבעה - חמשה פסוקים דבקים.