פירוש על משלי 31:22

מרבדים. מצעות נאות למטה כמו מרבדים רבדתי (לעיל ז):

שש וארגמן לבושה. רוצה לומר בגדים חמודי' ונקיים במדות המשובחות לא בגדים צואים במדות המגונות:

מרבדים כו'. לכאורה יאמר שעשתה הדרגה נאותה לביתה לבשה שנים לעצמה למעלה מהן מרבדים וכו' לבעלה שיעור מופלג לבושי מכלול עד שהיה נודע שהיה בעלה בשבתו עם זקני ארץ וגדוליה שיאמרו הלא בעל פלוני יראה זה כל כך הדור בלבושו והנכון כי הנה למעלה כתבנו על פסוק בטח בה לב בעלה גמלתהו כו' כי האשה הזאת רצתה יעסוק בעלה בתורה וישהא בי רבנן ובטח בה לב בעלה שלא תקפיד אם יתעכב ולכן שלל לא יחסר כי כל אשר יכול לשלול מרבותיו כלל לא החסיר ולא שת לב אל העכבה ימים על שנה והיא לא הקפידה רק גמלתהו טוב ולא שתה לב לגמול רע אפילו יהיה כל ימי חייה שיתעכב בעלה בי רבנן כי אדרבה משמחתה דרשה צמר ופשתים וכו' ותקם בעוד לילה כדי לתת טרף לביתה וכו' כדי שבעלה יעסוק בתורה ולא יתבטל ותט שכמה לסבול עול הפרנסה עליה. והנה איש כזה אין ספק שהוא כאוכלי המן משולל טרדא ללמוד ויחכם מכל האדם בני גילו אמר כי האשה הזאת לפי עשרה מרבדים עשתה לה וכן שש וארגמן לבושה כל זה עשתה כדי ללבוש וזה שלא אמר לבשה כאומרו כי כל ביתה לבוש שנים רק עשתה לה וכו' והנה שש הוא בלי ספק כלים חשובים מאד כסדינים שהיו מתפארים והם בנות ירושלים כאומרו הסדינים והצניפות כי היו מתעטפות בסדינים דקים וחשובים מאד כבאים מבית שאן וכן ארגמן כנודע והנה כל זה עשתה לה ללבושה: