פירוש על משלי 4:10

שמע בני וקח אמרי. והם ספורי התורה:

הנח שמוע ישמע איש בקול אביו או קול רבו תחת א' משלש או למה שהוא אביו או רבו וחייב לשמוע בקולו או על איכות מאמריו אשר המה אמרי טוב טעם ודעת מבלי השקפת היותו אביו או רבו ג' על הטוב והעושר המושג לו בהן והנה השומע בקול אביו שבשמים מפאת ב' בחינות הראשונות יישר ויכשר בעיני האלהים אך לא על השלישית כי יהיה עובד אלהים ע"מ לקבל פרס אך דרך ישרה שיבור לו האדם היא לשרתו ולשמוע בקולו מב' בחינות הראשונות ועל האושר הנמשך ישען באלהיו כי שכרו אתו ותהי משכרתו שלמה אך לא ישרתהו על מנת כך כי אם יבטח בשם ה' ירבה לו שכר טוב בעמלו והן אלה דברי שלמה פה שמע בני כלומר שמע מהבחינה הא' להיותך בני כי ה' אלהינו הוא אבינו וגם על הבחינה הב' וזהו וקח אמרי שהוא מפאת עצמן כי רבי האיכות המה וזהו אמרו לשון קיחה לומר שהם אמרי קיחה ותפיסה עצמית לחכמי לב וזהו ג"כ אומר אמרי כלומר מתייחסים לי שרב איכותם עד אין תכלית אך על הבחינה הג' אל תכוין מלאכתך עליה כי ע"י שתי אלה מאליהן ירבו לך שנות חיים וזהו וירבו לך וכו' שמהקודם ימשך שוירבו כו' מבלי עשותך בגללו. או יאמר הנודע מרז"ל כי מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה ומאז קובע לו שכר כד"א למן היום אשר נתת לבך להבין ולהתענות כו' וזהו שמע בני ואחרי שומעך קח אמרי שהוא קבלה וקיחה לעשות ומאז אמרי ירבו לך שנות חיים טרם עשותך בפועל: