פירוש על משלי 4:12

בלכתך לא יצר צעדך. מי שאינו מרחיק רגליו קרוב ליפול:

בלכתך לא יצר צעדך. הנה בלכתך לעשות דבר מה לא יצר צעדך מלפסוע ולהשלים הדרך וגם אם תרוץ בדרכך לא תכשל באבן נגף וצור מכשול:

ואתה עתה ברוך ה' שמע בקולי ואשכילך בינה והוא אל יעלה על רוחך כי אחרי הודיעי אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך לבלתי הכשל גם כי תרף ידך מעט מהחכמה ומוסר או גם בהחזיק בהם אם תתחבר לרשע תבטח בך לבלתי למוד ממנו כי דע אפוא כי לא כן הוא כי הן אמת שעל ידי דרך חכמה שהוריתיך ומעגלי יושר מוסרי שהדרכתיך בלכתך לא יצר צעדך וכו' לומר שבלכתך בדרך החכמה ומעגלי המוסר לאט כגדר הליכה מסתכל קו לקו לאטך שלא יקרך חטא או עון אין צריך לומר שלא תכשל בחטא כי אם גם לא יצר צעדך כלומר אפי' צעדיך המתיחסים אליך מצעדי משאך ומתנך אשר דרכו של עולם שהתורה דוחקת בצד מה הצלחות הממון שעל ידי התורה ימעט בעסק ותדחוק צעדי הצלחה כענין מניעת נשך ומרבית רב הריוח וכיוצא במציאיות אלה אם אתה ההולך לאט בדרכים הנזכר להשמר לא יצר צעדך שהוא יתברך ירחיב לך דרכי ההצלחות מרווחות בל יציק לצעדך שום מעיק ואם בלכתך בדרך הנזכר ובמעגלי יושר המוסר לא תלך לאטך להזהר והשמר בעצם רק תרוץ ולא לאט עמה גם שיצר צעדך לפחות לא תכשל בחטא או עון אשר יצילך היותך דבק בהן: