פירוש על משלי 5:12

ואמרת איך שנאתי מוסר. התורה ומאס לבי תוכחת התורה:

ואמרת וכו' הנה זה דרך ילדי העברים ומה גם בני העשירים לסור מאחרי ה' ועסק תורתו ראשונה מהילדות ישנא שבט מוסר לאמר לא אשוה לזולתי לסבול הכאות ודי לי תוכחת דברים קשים ומה גם כי יראה בשער הרב המלמדו עזרתו מאמו ומה גם אם היא מנשים הרחמניות המכשלות ילדיהן האומרות לרבם תחת גערה בבני ולא תגע בו יד כי אחים ורכים מועטים המה אלי ועוד מעט ימשך מזה שעוד יוסיף ויקוץ גם בתוכחת דברים קשים וכה ידבר למלמדיו הורוני הנאות והבלתי נאות והדריכוני בדרך שאבור בה ומאשר ארחק ולא תגערו בי ומזה ימשך עוד רביעית לדבר ולומר גם לא ארצה מידכם תורוני ותאמר לי עשה זה ופרוש מזה אך למדוני תורה דרך הלוכה ואנכי אחזה לי מתוכה אשר אעשה ואשר אחדל כי בינת אדם לי ואח"כ גם בזה יגעל ויפרוש מחיי התורה וידבק בזרה ויתמכר לעשות הרע הנה שהן כל אלה יפעל לו גיעולו מראשיתו בשבט מוסר וז"א ואמרת איך שנאתי מוסר הוא הא' ואח"כ והוכחת נאץ לבי הוא הב':

נאץ. מושאל הוא על הבזיון וכן נאצו כל תוכחתי (לעיל א):