פירוש על משלי 6:17

לשון שקר. שהוא אוהב לדבר שקרים והידים שופכות דם נקי:

והענין כי הלא רוש מדת העין הנה היא לראות ברעה והוא עינים רמות מסתכל באסור לו כההוא בן כהן דאמר אבא גבה עינים הוה נתן עיניו בגרושה וחלל זרעו הנה כי להסתכלות ברע קרא רום עינים ורוע מדה המתיחסת אל הלב הלא היא היותו חורש רע בכל עת ואמר הנה קשה הנמשך מן הלב מהנמשך מהעין כי ג' ימשכו מהעין וג' מהלב שהן שש והנם שקולים לכוללם ולומר שש הנה שנא ה' אך מהלב תמשך עוד רביעית שימלאו בה מנין שבת והיא קשה מכולן כי היא תועבת נפשו ופי' ואמר עינים רמות שהוא בהביטו באשת רעהו וכיוצא ומזה תמשך שמת והוא לשון שקר שאם יאמר לו בעל האשה או אשר יוכיחנו למה תביט ברע הלא ישקר ויתאנה לומר כי שקר ענה בו וממנה אל השלישית כי מקנאת חמת גבר כי יחם לבבו יכנו נפש או אם יתפש כגנב כי יבא הביתה לעשות רע ויראנו בעלה יקום עליו וימיתהו כמאמרם ז"ל כי נואף אשה יתעתד על פי דרכו לעבור על לא תרצח ועל השלישית הזאת הנמשכת מהשנים אמר וידים שופכות דם נקי אך מהמדה המתייחסת ללב תמשך עוד רעה חולה מזו כי זולת שהם ד' ומהעין ג' יש עוד אחרת כי שם יהיו שופכות דם נקי א' וממנה ישפכו דם ג' נקיים:

רמות - המתגאה, שירים עיניו בגאוה.