פירוש על משלי 7:25

אל ישט. אל יטה לבך אל דרך האשה הזרה הזאת המביאה להמשך אל התאוות ואל תהיה טועה בדרכיה:

ושמא תאמר הלא כמו זר נחשב כי יראי ה' החרדים אל דברו ונקראים בנים למקום ומוזהרים מלהתפתות מאפני פתוייה תחשדם שאם יעסקו בה יתפתו עדי אובד ואדרבה יבינו ויבחינו ולאפס ותהו תחשב למו וכמה חכמי לב מבני עמנו התעסקו בדין עסק ביש ונכנסו בשלום ויצאו בשלום ומה גם הבאים אליה בבטן המלאה לה גמרא כי אז יהיה כראי מוצק לא ימוט לעולם עכ"א אל ישט כו' לומר הן אמת שלא יבצר המצא תמצא מי שירבה ולא יסיר לבו מאחרי ה' אך לא כל אדם יעצור כח לעמוד נגדה ולא יצודנו בחרמה לכן טוב טוב יזהרו רבים מעבור תחת קיר נטוי מפני פחד א' אשר יתעתד להסתכן וזה מאמר תורתנו הקדושה בהחלה לשון רבים באמרה ועתה בנים וסיימה לשון יחיד אל ישט אל דרכיה לבך לומר גם כי אהיה רבת בנים מתיחסים אלי אוחילה לכם תשמעו לי כלכם ואל אל שפתי זרה מפני פחד אחד מכם אשר אפשר יתפתה אחריה ויפול בשחת רשתה וזהו ועתה בנים שמעו לי וכו' למען אל ישט אל דרכיה לבך של א' מכם כי מכלל מרובים לא יבצר מהכשל אחד וכל אחד יאות מורא יעלה על ראשו פן יהיה הוא הנלכד בחרם כי גם שבדעותיה המפורסמות כי רעות הנה ידעתי שאל ישט אל דרכיה הרחבים לבך ירא אני אל תתע בנתיבותיה הצרים ודחוקים הם סעיפים דקים אשר לא תדע כי מרים הם ותלכד במצודה רעה אל תדע שחרה על כן מעתה שמעה לי ואך רחוק יהיה בינך ובינה כי לא תקרב אליה. או יאמר אל ישט אל דדכיה הם רחבי ויכוחה מקום רחב לא מוצק אמונה רעה תחתיה פן תתע ע"פ דרכך בנתיבותיה הצרים ומאררים:

ישט. ענין נטיה והסרה: