פירוש על משלי ה:23

הוא ימות באין מוסר. בשביל שלא לקח מוסר:

הוא ימות באין מוסר. הנה הרשע ימות ועדין לא לקח מוסר וברוב אולתו יהיה שוגה בענינים אשר ירצה להרשיע בהם עד ששגייתו בהם תהיה סבת הפלתו וזה מבואר מאד, אמר עוד ממשל ע''ד האשה הזרה שזכר אשר השומע לה ערב בעבורה אל הש''י והוא יהיה נפרע ממנו ר''ל שהשכל האנושי הוא ערב בעבורה אל הש''י והוא נלכד בשחיתותיה:

וזאת שמת כי הלא אם אני המורה לא אלמדך להזהרך שנינו בני תמותה אני שלא הזהרתי רשע ואתה בשגגת למוד שנחשבים עונות לכן טוב טוב תמות אתה לבדך ולא שמנו כאחד וכמאמר הנביא יחזקאל ואתה כי לא הזהרת רשע הוא רשע בעונו ימות ואת דמו מידך אבקש על כן אמר שלמה בחכמתו עתה אשר הזהרתי ויעצתי אותו הוא ימות על בלתי קחת מוסר כלומר הוא ולא אני כי אני הזהרתיו ואת נפשי הצלתי וזהו הוא ימות באין מוסר שהוא אשר לא קבלו ושמא תאמר הלא לעומת זה יש כלל בידנו והוא מוטב שיהיו שוגגין ולא מזידין לז"א וברוב אולתו ישגה לומר אני אעשה את שלי ואם רב אולתו לבלתי שית לב כי חכמה ומוסר אוילים בזו ויעדר שנית ידיעת המוסר ממנו אז שיהה גלוי לפני שלא יקבל אז אניחהו שישגה וזו היא תשובת התוס' ז"ל בגמ' שאם לא ידע אם יקבלו נענש הבלתי מוחה אך אם ידע שרב רשעו ואולתו שלא יקבל אז הנח להם יהיו שוגגין וז"א וברוב אולתו אז ישגה שאניחהו להיות שוגה: