פירוש על משלי ה:4

ואחריתה מרה כלענה. ואחריתה תמצא מרה כמו הלענה וחדה וחותכת כמו חרב בעל פיות שחותך ומשחית מכל צדדיו:

ואל תאמר בלבבך הלא לא תפתה וגם תוכל רק בראשיתה אך אחרי החילי לשמוע אלה לא אתמיד ואשיבה רגלי כי אראה כי רע עלי המעשה ואיך אעשה אשר שנא ה' וחטאתי לאלהים ואם לא אעשה בגינו ית' ואשתקעה לעשות רע הלא זולת זה אראה ברע אשר ימצאני גם אל עצמי ואל בשרי כי מועצותיה להרבות מאכל ומשגל יביאוני עד דכא כנודע כי הן הנה יהיו לאדם להרסו ממצבו וממעמדו ככשיל וכילפות באופן כי זאת רעתו תמשל ותדמה אלי כחרב פיות החותכת מב' צדיה הא' קדמת הגוף והב' קדמת הנפש להכריתה כי הלא דע אפוא בני כ"א המצא תמצא במצודה רעה ותתחיל למשכך ברשתה ותאספך במכמרתה כי לא במהרה תנתק ממנה כי הנה זה דרכה כי בראשית נופת תטופנה שפתיה ותשים מר למתוק עד במתק שפתיה תדיחך אך אחרי כן תראה לך המרירות כי רע ומר המעשה ותאחוז היא בזקנך עד תעשנו על כרחך שלא בטובתך כי ההלך נעשה בעל הבית ותשתרר עליך ויתן עול ברזל על צוארך ולא עוד כי אם שיעשה לך כהיתר וכמעצמך תפליג ותרבה לעשות מעשים אשר לא יעשו וזהו ואחריתה מרה שלא תצטרך להמתיק אמריה לך רק מרה תראה באחרונה ולא תמיש מהפליג לעשות רע על היותה מרה כי עם היותה מרה תהיה מרירותה כלענה הגדלה על מים ועל יובל תשלח שרשיה ופרוח תפרח כי תפרה ותרבה במרירות הרעה יום יום ולא תחדל על פתגם מעשה הרעה ואף לא מהטעם השני כי הלא תראה שהיא לך כחרב ב' פיות לחתוך והכריח את הגוף ואת הנפש ולא תמוש מעשותו כי דע לך שהיא חדה עם היותה כחרב פיות שכ"כ חיתוכה שנון וחד שמפלשת וכורתת ב' עבריך אלה כי לא תספיק לשוב עד יכרתון שחידודה של זה קודם תמיד לליבונו של יצר הטוב אשר יבא ללבן ולא יוכל:

כלענה. שם עשב מר: