פירוש על משלי ט:10

תחלת חכמה יראת ה', ודעת קדושים. היא עיקר הבינה:

תחלת. החכמה והבינה היא תחלת דעת קדושים כי בבינה יתיישרו לדעת עולם המלאכים וזהו פריה אמרה הבינה הנה כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים וזה יהיה לשתי סבות האחת כי בהם יתיש' אל המדות החשובות אשר שומרות האדם מרעות הרבה והשנית כי מפני דבקות ההשגחה האלהית באדם מצד הבינה ישמר מהרבה רעות וזה יהיה סבה שיוסיף על ימיו הנה:

ושמא תאמר הלא כמו זר נחשב דבר זה שהחכם ע"י למוד כשרון יחכם וגם שיעדיף עליו הצדיק בלמדו אחרי כן עם שבתחלתו לא היה חכם על כן באתי להשכילך כלל גדול והוא כי תחלת חכמה הוא יראת ה' שעל ידה ישפיע הוא יתברך עליו משפט חכמתו שיוכן בכשרון ועל כן אמרתי שהחכם שהיה חסר כשרון בתתך לו תוכחת יחכם עוד כאלו עתה מתחלה חכמתו כי מה שהיה לו עד כה היה בלי יסוד יראת ה' ועם כל זה היה חכם ומה גם עתה אך אשר היה צדיק כבר והודעתו חכמה לדעת בעצם איכה יעבוד את ה' הנה זה כבר היתה מעלתו יתירה על היות שקדם בו יסוד יראת ה' כי קדוש יאמר לו הנה זה בהודיעך אותו חכמה יהיה דעתו דעת קדושים ולכן יעדיף על החכם שהיה חסר כשרון ויסר' אותו כי אין יסוד יראת ה' מוסד בו מראשיתו כצדיק לכן יחכם עוד בלבד ואם הצדיק הנזכר אין בו יראת ה' בלבד כי אם גם קדוש לאלהיו לא בלבד יהיה דעתו חכמה כי אם גם בינה וזהו ודעת קדושים בינה: