פירוש על משלי טז:22

מקור חיים שכל. לבעליו וכן פתרון המקרא שכל הבעלים מקור חיים הוא לו:

מקור חיים. הנה ההסתכלות וההתבוננות הוא בעליו של מקור חיים והמנהיג אותו וזה כי ממנו מבוע המיעדת החיים הגופיים והחיים הנצחיים אם החיים הגופיים מפני ההשתכלות בדברים המדיניים אשר בו יושלל הסרת הרע ממנו מהאנשים ושיגיע לו הטוב והעזר מהם ואם החיים הנצחיים כי זאת התכונה כלי להפליג החקירה בדברים העיוניים לפי מה שראוי אשר היא סבה למצוא האמת בהם ואולם האוילים לא יקנו מוסר כי אם מהאולת והמשל שכאשר קרה לאויל רע מה מפני שלא השגיח בסבות המביאות אותו להשגת מבוקשו אז יקחו מוסר מפני האולת ההיא להשגיח בפועל ההוא כשיקרה לו שנית בסבה אשר לא השגיח בה קודם זה שהיתה סבה אל שנבצר ממנו אשר יזם לעשות והנה התועלת שיקח בזה הוא מעט מאד וזה כי אולתו תסבב שלא יקח בזה מהתועלת רק בכמות הדבר ההוא ובסבה ההיא לבדה וכבר יהיו שם סבות אחרות יפקד המסובב בהפקדם והוא לא ישגיח בהם אם לא בשיפקחו עיניו במה שיראה בנסיון וזה רחוק מאד שיגיע בשלימות בזה האופן גם בפועל אחד מיוחד ואולם עם המשכיל מקור חיים ומבוע בכל הדברים וזהו ההבדל הנפלא שיש בזה בין המשכיל והאויל:

מה תאמר כי הלא תודיע את חוקי האלהים ואת תורותיו ותזכה את הרבים מי יתן והיה כן אך בשום שכל והבין לא כן הדבר כי הלא לא ימנע או השומע את דבריך הוא בעל שכל טוב או אויל לא ידע אם בעל שכל הוא לשכלו ישאל ודעתו יגיד לו את הדרך ילך בה ואת המעשה אשר יעשה על פי התורה ואשר אוילים המה המייסר אותם אולת היא לו כי לא ישמעו לקול מלחשים כי חכמה ומוסר אוילים בזו וזה אמרו מקור חיים וכו' לומר הנה מקור חיים שכל בעליו כי אשר הוא בעל שכל שכלו יודיע לו חיים לנפשו ומה בצע כי תשמיע לו מרוח מבינתך והוא יבין לאשורו ואם אוילים המה מוסרך למו אולת היא וזהו ומוסר אוילים אולת: