פירוש על משלי יג:4
רש"י
מתאוה ואין נפשו עצל. מתאוה נפשו לכל טוב ואין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רלב"ג
מתאוה. הנה נפש העצל מתאוה הקנינים או החכמות ולא תמצא כי בעצלתו תמנעהו מקנינים ואמנם נפש הזריזים הוא מהגדולה שבסבו' אל שיקנה האדם אלו השלימיות והקנינים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
מתאוה וכו'. אם אומרו עצל חוזר אל הנפש היל"ל עצלה אך יאמר כי יש כמה בני אדם שנפשם תתאוה עשות מצות ומע"ט כי הם חלקה ואינו בא לידי גמר תאותו אל יאמר איש כי מהעדר עזר משדי יצא הדבר או מסבה זולתה כי אין זה רק שאיכות האיש הוא היותו עצל בטבעו ולכך לא יקום והתהלך לחוץ למלא תאות נפשו וזה אמר מתאוה ואין נפשו עצל וכו' לומר אשר מתאוה אין נפשו ואין זה רק שהוא עצל כי הנפש שחלקה באיש חרוץ וזריז הלא תתענג בדשן כי ימלא גופו תאות נפשו וזהו ונפש חרוצים תדושן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy