פירוש על משלי יג:6

ורשעה תסלף חטאת. כמו חוטא ועל שהוא רשע גמור קוראהו חטאת ומשמעותה את החוטא תסלף רשעתו תקלקל אותו ותשפילהו, כל סלוף קלקול וכשלון הוא כמו אולת אדם תסלף דרכו (לקמן יט) ותבוא עליו רעה:

צדקה. הנה תכונת הצדקה אשר לאיש צדיק תשמור תמימות הדרך אשר יכוון בענין ענין כי הוא מתישר בדרך התם מפני תכונת הצדקה אשר הוא חזק בה ואמנם תכונת הרשע אשר לו הוא בהפך כי היא מעותת ומסלפת החטאת אשר הוא דורך אליו באופן שיבצר ממנו מה שיזם לעשותו כי זה ראוי שימשך לו מפני רשעתו עם שהש''י מפר מחשבות הרשעי' תמיד להציל האנשים מידם כמו שזכרנו בביאורנו לספר איוב:

אך להטות אוזן לשקר מליו פן יצר לך בפועל אין פחד כי הלא איזו צדקה שעשה תצור את תם דרך שונא השקר מרעת הרשע והרשע ההוא מגדיל אשמה לנפשו בחירופיו ולא ידבק ביד הצדיק מאומה והוא כי תחלה בדברי השקר היה כחוטא שוגג שהיה ענין קל ועתה רשעה שעושה בחירופיו מוסיף על חטאתו פשע ועושה החטא סילוף וזהו ורשעה תסלף חטאת: