פירוש על משלי כ:30

חבורות פצע. הנה קצת הרעות לא ירפאו כי אם בדבר רע וזה שחבורות הפצע יהיה נקיונם ומירוקם ברע כאילו תאמר שיושם בהם מה שיאכל הבשר כדי שיתגלה ויהיה שם מקום תצא המוגלה ובמכות מגלות חדרי בטן הפצע ההוא כדי לנקות כל עפושיו וכן ראוי בשוה להתנהג ברפואות חליי המדות והדעות כי בעל המדה הפחותה ירפא ממנה בשירגילוהו להתנהג בהפך התכונה ההיא והפך כל חלקיה כדי שיתנקה ממנה נקוי שלם ואף על פי שהפך התכונה ההיא הוא ג''כ מגונה יתנהג בה עד יסור חליו וכזה יצטרך לבעל הדעות הנפסדות שיעיין בכל המקומות שהישירוהו אל זה הטעות ויסור מהם ואע''פ שיקרה מזה שיצטרך לחקור במה שאין דרך אדם לחקור בו הנה לא ימנע מזה מי שבא לרפאתו כדי להסיר חליו ממנו:

ושמא תאמר הלא מסעד החסד לפעמים יצא משפט מעוקל וטוב ממנו מדת הרוגז והוא בא' משני פנים א' כי ינצו אנשים ויכה איש את רעהו פצעים חנם וחבורות פצעיו גלויות ועכ"ז ייפה בעדי עדים ולשון רמיה להעביר אשמתו ממנו כא' שע"י הכה ופצוע מנעו והפרישו מבוא בדמים או עשות רעה גדולה או יחפה במתק לשונו בהוראת טלפי חסידות באופן ששומעיו יאמינו בו או לפעמים יהיו מכות טמונות אשר ירדו חדרי בטן ולא יראה הרואה אותם בעיני בשר לו והנה על כל אלה המלך המתנהג ברוגז הלא יזרוק מרה ולא ישמע למחנן קולו ובאיומיו יחקור וידרוש עד לאור יוציא משפט הפך המתנהג ברחמים שיכמרו רחמיו לבלתי יתאכזר נכח עושה רשעה כי יחנן קולו ויחפה על רשעו ויצא משפט מעוקל ואם כן אפוא מה בצע למלך במשפט יתנהג בחסד על כן אמר חבורות פצע כו' לומר אל נא ימנע המלך המתנהג בחסד למען זאת כי הלא בהיות חבורות פצע שהם פצעים נגלים שיראו חברבורותם ויחפה אותם עושם בתמרוק מתמרוקי ועדי מתק לשון וזהו תמרוק ברע שיהיה בם תמרוק מיופה ברע או שממרק ומהביל חבורות פצעיו ברע בכזבי מרמה וכן מכות חדרי בטן הבלתי גלויות ויסתירם עושם באופן יהיה מלך חסד נדון בקרבו ולא יתאכזר באיומים יתרים להוציא לאור משפט:

תמרוק. ענין זכוך ובהירות כמו מרקו הרמחים (שם מו):