פירוש על משלי לא:16

וה' כרוב חסדיו בראות טוב כוונתה יצוה את ברכתו שנתנה טרף לביתה וכו' והותירה עד שזממה בלבה לקנות שדה ותקחהו מהנותר ולא עוד כי אם שלא בלבד היתה ברכה במעשה ידיה כי אם גם במזמות זו חשבה לא ישובו ריקם כי זממה שדה ומיד הוא יתברך הצליח ותקחהו ואמרו זממה כו' להודיענו שלימותה והוא כי דרך אנשים שיראו שדה רעיהם ויחמדוהו ויפצירו על בעליו עד המכרו לו ועושה כן עובד על לא תחמוד ויש טובים מאלה ולא יחמדו אך יתאוו בלבם מי יתן וימכרנו לי ויתאונו בלבו עד בא אל הפועל גם חמידה וקנין ויעברו על לא תתאוה ולא תחמד אמר כי האשה הזאת לא חמדה ולא התאוית רק זממה במחשבה קלה לא דרך תאוה כי אם כאלו אין לה חשק בה וה' אנה לידה ותקחהו וכל ישעה וכל חפץ שיהיה טרף ביתה מוכן בשדה וכרם כי אם לאמותם יאמרו איה דגן ויין תאמר להם הא לכם ומשלכם למען יהיו כל מעשה ידיה לעניים ולאביונים כאומרו אחר כך חגרה וכו' טעמה וכו' ידיה וכו' כפה וכו' כאשר יבא בס"ד ולבל תהיה יצאנית אם תצא השדה ליטע כדם ע"כ ה' בירך אותה ולא הוצרכה ליטע בעצמה רק מפרי ידיה נטעה כרם שעל ידי פרי ידיה הוא מעות ריוח מעשה ידיה נטעה כרם שהשכירה ארים בפרי ידיה:

זממה. חשבה כמו כאשר זממתי (זכריה ח):

זממה - חשבה לקנות שדה.