פירוש על קהלת 10:7

רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים. הֵם כַּשְׂדִּים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "זֶה הָעָם לֹא הָיָה". יִתְעַלּוּ לִהְיוֹת עַל סוּסִים, מוֹלִיכִים אֶת שְׁבוּיֵי יִשְׂרָאֵל אֲסוּרִים בְּקוֹלָרִין:

על סוסים. רוכבים על סוסים מה שאין ראוי להם:

רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, אֵלּוּ יִשְׁמְעֵאלִים. וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים, זֶה יוֹסֵף. אָמַר רַבִּי לֵוִי עַבְדָּא זָבִין, וּבַר אַמְתָא מְזַבֵּין, וּבַר חוֹרִין מִזְדַּבֵּן לְתַרְוֵיהוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה סָלֵיק לְרוֹמִי, פָּגַע בֵּיהּ חַד סָרִיס מִן מַלְכוּתָא, אֲמַר לֵיהּ אַתְּ הוּא רַבֵּיהוֹן דִּיהוּדָאֵי, אֲמַר לֵיהּ אִין, אֲמַר לֵיהּ שְׁמִיעַ מִינָאי תְּלַת מִילִּין, דְּעַל סוּס מֶלֶךְ, דְּעַל חֲמַר בֶּן חוֹרִין, מִנְעָלִים בְּרַגְלָיו בַּר נָשׁ, דְּלָא דֵין וְלָא דֵין, חֲפִיר טַב מִינֵיהּ. אֲמַר תְּלַת מִילִּין אֲמַרְתְּ, תְּלַת מִילֵּי שְׁמַע לִי חִילּוּפֵיהֶן, הַדְרַת פָּנִים זָקָן, שִׂמְחַת לֵבָב אִשָּׁה, נַחֲלַת ה' בָּנִים, אוֹי לוֹ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ דְּחָסַר שְׁלָשְׁתָּן, וְלֹא עוֹד שֶׁקְּדָמוֹ הַכָּתוּב, רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, כֵּיוָן דִּשְׁמַע הַהוּא סָרִיס כֵּן, טָרַף רֵישֵׁיהּ אַגּוּדָא וּמִית. דָּבָר אַחֵר, רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, זֶה אַחְאָב. וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ, זֶה אֵלִיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יח, מו): וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב וגו'.