פירוש על קהלת 2:7

ובני בית. הם הממונים על צרכי הבית להשגיח בדבר הצורך ולא יעשו מלאכה כעבד ושפחה:

קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, דִּכְתִיב (נחמיה ז, ס): כָּל הַנְּתִינִים וּבְנֵי עַבְדֵי שְׁלֹמֹה שְׁלשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעִים וּשְׁנָיִם. וּבְנֵי בַיִת הָיָה לִי, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה, ז): וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ וגו' לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר. מָה הוּא לֹא יְעַדְּרוּ דָבָר, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא מֵעוֹלָם לֹא חָסַר שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה לֹא וֶרֶד בִּימוֹת הַחַמָּה, וְלֹא קִישׁוּאִין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֶלָּא הָיָה טוֹעֲמָן כָּל הַשָּׁנָה. גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, וְאוֹמֵר (מלכים א ה, ג): וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים, מָה הוּא וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים, רַבָּנָן אָמְרֵי מִינַיָּא בִּרְבְּרַיָּיה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה עוֹף גָּדוֹל הָיָה וּמְעֻלֶּה וּמְשֻׁבָּח וְהָיָה עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּמֵהֵיכָן הוּא בָּא מִבַּרְבַּרְיָיה הָיָה בָּא בְּכָל יוֹם.

קניתי עבדים ושפחות. רמז שאח"כ גבר עליו היצה"ר עד שנכשל במה שהזהירה התורה להרבו' סוסים ורמז זה בתיבת מקנה: