פירוש על קהלת 5:17

לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה. לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא לֶקַח טוֹב, וְאַל יְקַבֵּץ הוֹן רַב אֶלָּא בַחֵלֶק הַנִּתָּן לוֹ יִשְׂמַח, כִּי הוּא חֶלְקוֹ:

ראיתי. בהבנת הלב ראיתי כי טוב לבן אדם ולתוספת באור אמר עוד אשר יפה וגו׳:

הִנֵּה אֲשֶׁר רָאִיתִי אָנִי טוֹב אֲשֶׁר יָפֶה לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת. רַבִּי תַּנְחוּמָא אוֹמֵר כָּל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בַּמְגִלָּה הַזֹּאת, בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים נֶאֶמְרָה. אָמַר רַבִּי יוֹנָה וְאָב שֶׁבְּכֻלָּן (קהלת ח, טו): וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ. וְכִי יֵשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מְלַוִּין אֶת הָאָדָם לַקֶּבֶר, וּמַה מְּלַוֵּהוּ, תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.