פירוש על קהלת א:15

מְעֻוָּת. בְּחַיָּיו לֹא יוּכַל לִתְקֹן מִשֶּׁמֵּת. מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵרְשׁוּ עַל הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר, אוֹ עַל תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יָשָׁר מִתְּחִלָּתֹוֹ וְנִתְעַוֵּת:

מעות. אם אירע במעשיו דבר מעוות ומקולקל אין בידו לתקן הקלקול:

מעות. ענין קלקול והשחתה כמו ודרך רשעים יעות (שם קמו ט):