פירוש על קהלת ז:12

כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף. כָּל מִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְצֵל הַחָכְמָה יֶשְׁנוֹ בְצֵל הַכָּסֶף, שֶׁהַחָכְמָה גוֹרֶמֶת לְעשֶׁר שֶׁיָּבֹא:

כי בצל החכמה. החוסה בצל החכמה הוא כאילו יחסה בצל הכסף, כי לפעמים יוכל האדם לכלכל עצמו די מחסורו עם החכמה כמו בכסף:

כי בצל החכמה וגו׳. א"ר יוחנן, כל המטיל מלאי לכיס תלמיד חכם זוכה ויושב בישיבה של מעלה, מאי טעמא, כי בצל החכמה בצל הכסף ^נבפירש"י נותן סחורה לת"ח להשתכר בהם, עכ"ל. ובכתובות קי"א ב' אמרו העושה פרקמטיא לת"ח הוי כאלו מתדבק בשכינה, וזה מדרגה גבוה מאשר השכר המבואר כאן, וצ"ל בבאור הענינים, דהתם איירי שהוא עוסק בפרקמטיא ואת הריוח נותן לת"ח, והת"ח עצמו יושב ועוסק בתורה, ולכן שכרו מרובה כאלו מתדבק בשכינה, וכעין מ"ש בהשתתפות ישכר וזבולן, כנודע, אבל הכא איירי דהת"ח עצמו עוסק במסחר, ולפי"ז שוב אין שעתו פנויה בכולה לתורתו, וא"כ לא זיכה זה הבעל כיס אותו ואת תורתו בזכות שלמה, ולכן אין זכותו גדול כ"כ שיחשב כאלו מתדבק בשכינה, אלא רק שיושב בישיבה של מעלה, דהיינו במסבות צדיקים וחכמים, וכבדרשה הבאה. .
(פסחים נ"ג ב׳)