פירוש על קהלת ז:18

טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך. הנה השי"ת צוה לישראל שיעבדו אותו בשני ענינים בקום ועשה ובשב ואל תעשה, ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה אחוז בזה וגם מזה וכו'. היינו באם יקיים אדם רצון הש"י בקום ועשה יעשה בדעת וחשבון, כי אי אפשר שיקיים אדם מצות הש"י בשלימות רק לכבוד שמים, וזה צריך חשבון בכל מעשה אף במעשה המצות, וגם בעת שיקיים האדם רצון הש"י בשב ואל תעשה כגון שמירת שבת וכדומה צריך ג"כ לחשבון, הינו שלא ישבות ממעשה מחמת עצלות, רק צריך השביתה ג"כ להיות בזריזות, שהאדם ירצה לעשות מלאכה וישבות ממנה, כמ"ש (ישעיה כ"ח,י"ג) אם תשיב משבת רגליך, היינו שהאדם ירצה לילך ויזכור שהיום שבת ויחזיר את רגליו, והאדם שהוא תמיד בעבדות הש"י, אז הוא מקיים בכל מצוה את שניהם, הן המצות עשה יש לו הארה בהחשבון מלא תעשה והן בלא תעשה יש לו זריזות בהארה מקום ועשה.

למען תהיה תורת ה׳ בפיך. למדנו שהנשים פטורות מן התפילין [ שנאמר למען תהיה תורת ה׳ בפיך, מי שמחויב בתלמוד תורה חייב גם בתפילין], ונשים מנלן דפטורות מתלמוד תורה, דכתיב ולמדתם אותם את בניכם (דברים יא יט), בניכם ולא בנותיכם, מיכן אמרו המלמד את בתו תורה אינו מלמדה אלא תפלות, לפי שמכניס בה ערמומית יתירה. ד״א ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה׳ בפיך. מיכן אמרו כל המניח תפילין כאילו קורא בתורה, יכול הקורא בתורה פטור מן התפילין, ת״ל וירא אלהים יצא את כלם (קהלת ז יח), זה המניח תפילין ועוסק בתורה.

טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגוֹ'. אֱחוֹז בְּצֶדֶק וּבְרֶשַׁע. אִם אָמַר הַנָּבִיא הַצַּדִיק דָּבָר שֶׁהוּא דוֹמֶה לְךָ לְרֶשַׁע, כְּגוֹן שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל, אַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ לְפַקְפֵק בּוֹ: