פירוש על קהלת ז:20

כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו:

כי אדם וגו׳. אין בכל הארץ אדם צדיק בכל דרכיו אשר תמיד יעשה הטוב ולא יחטא לעולם והחכמה היא למעוז לחכם כי היא מועצתו לפשפש במעשיו ולמהר לשוב:

כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טוֹב וְלֹא יֶחֱטָא, אָמַר רַבִּי יוּדָן וְכִי יֵשׁ אָדָם צַדִּיק וְחוֹטֵא, אֶלָּא אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה וּמְחַלְּקֵי צְדָקָה, שֶׁרָאוּי שֶׁלֹא כָּרָאוּי, וְשֶׁא כָּרָאוּי נוֹתְנִין כָּרָאוּי, וְלֹא יֶחֱטָא, הֵיאַךְ כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (שופטים כ, טז): קֹלֵע בָּאֶבֶן אֶל הַשַֹּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא.