פירוש על רות 2:12

ישלם ה' פעלך ותהי משכרתך שלמה. במדרש רות [רבה פרשה ה',ד'] איתא א"ר חסא, אשר באת לחסות תחת כנפיו. היינו כי ותהי משכורתך שלימה משמע כל הפעולה תהיה נקרא על שמך הן המחשבה הן הפעולה, ובאמת המחשבה ביד השי"ת וע"ז א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו היינו החוסה בה' ותולה כל פעולותיו בהש"י, אזי הש"י נותן לו מדה במדה שתולה אף המחשבה על פעולות האדם. ולזה נקרא ר' חסא כי כל תנא נקרא על שם המאמר, וחסא הוא לשון חוסה בצל כנפיו. וזהו מאמר המדרש (שיר השירים רבה פרשה ג',כ"א) מה בעטרה שעטרה לו אמו וכו' לא זז מחבבה עד שקראה אמי, היינו אחר שאמר דוד המלך ע"ה (דברי הימים א' כ"ט,י"ד) ומידך נתנו לך, היינו שתלה כל המעשה בהש"י, לזאת לא זז מחבבה עד שקראה אמי, אמי היינו המחשבה, והוא כי אף המחשבה נקראת על שמך, וע"ז נאמר במדרש (במדבר רבה פרשה י"ב,כ"ג) אצל הנשיאים קח מאתם היינו כי משה רבינו ע"ה חלש דעתו בראותו מעשה הנשיאים והש"י אמר לו ליקח מאתם כי זאת הוא מעשה ידם, והיינו כי נתנאל בן צוער השיאן עצה הלזו והוא ידע אשר ה' יתן חכמה מפיו וכו' (משלי ב',ו'), לזאת קרא הדבר על שמם כמו שנתבאר במקומו בפ' נשא [ד"ה ויביאו].

ישלם ה׳ פעלך וגו׳. תניא, אחרים אומרים, מפני מה גרים בזה"ז מעונין ויסורים באים עליהם, מפני ששהו עצמן להכנס תחת כנפי השכינה, א"ר אבהו ואיתימא ר׳ חנינא, מאי קרא, ישלם ה׳ פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו ^כבפירש"י אשר באת שמהרת ולא אחרת, עכ"ל. אם כונתו לדייק מאשר באת, קשה איפה מרומז מהירות בלשון אשר באת, (אם לא דדריש אשר מלשון אשור הייא (שבת קי"ט א', וגיטין ל"ד א' וברש"י שם) מענין התחזקות וזריזות), אך הכונה דמאחר דהוא מברך ומבטיח אותה שתהא משכרתה שלמה משמע שלא שהתה, דאלו שהתה הרי היו פוחתין ממשכרתה עבור השהוי, וא"כ לא היתה המשכרת שלמה, ומה שלא באה עד עתה הוא כמ"ש בדרשה הקודמת שאלי באת תמול שלשום לא היינו מקבלים אותך (ועי' בתוס' כאן, ד"ה אשר), וזהו שכתב רש"י אשר באת [ולא קאמר אשר אמרת], משמע שמהרת לעשות ולא אחרת את העת הרצויה, דכך היה במשמע הלשון, אשר אמרת – שחשבת לבא ועוד לא באת, משא"כ אשר באת משמע תכף למחשבה ביאה. .
(יבמות מ"ח ב׳)

משכרתך. כמו מתכונת הלבנים, והוא שם מן הבניין הכבד הנוסף בעבור המ"ם.