פירוש על רות א:1

וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים. לִפְנֵי מְלֹךְ מֶלֶךְ שָׁאוּל, שֶׁהָיוּ הַדּוֹרוֹת מִתְפַּרְנְסִים עַל יְדֵי שׁוֹפְטִים. וּבִימֵי אִבְצָן הָיָה, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, אִבְצָן זֶה בֹּעַז:

ויהי בימי וגו׳. א"ר לוי, ואיתימא ר׳ יונתן, דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, כל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא לשון צער, ודכותה ויהי בימי שפוט השופטים כתיב בתריה ויהי רעב בארץ ^אכתבו המפרשים בטעם הוראה זו בלשון ויהי בימי, משום דכיון דמייחס הכתוב את הזמן לאנשים, אשר באמת אין הזמן שלהם, אלא הוה ליה לייחס המאורע למספר שנים ידועים וכמש"כ כזה כ"פ בתורה ובנביאים, אך מכיון דבאותו הזמן היתה עת צרה, ומאת הקב"ה לא תצאנה הרעות, כי הכל בסבת מעשה בני אדם, לכן יחסו הזמן לאנשים אשר הם אשמים בתוצאת הסבות, וכן הכא בא הרעב בסבות שונות שגרמו אנשים כפי שיתבאר בדרשות הבאות. ובזה א"ש מסקנת הגמ' שם אלא אמר רב אשי כל ויהי כו' ויהי בימי וכו' ע"ש. .
(מגילה י׳ ב׳)

בשם אל יחזיק ידי וזכרו יעמיד הודי, בפירוש על מגילת רות לאברהם ספרדי. נאום אברהם. בעבור היות דוד שורש מלכות ישראל, נכתב בספרי הקודש יחס דוד.