פירוש על רות א:15

הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ. זֶה טַעְמוֹ לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבַר. "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" טַעְמוֹ לְמַטָּה בַּבֵי"ת לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָהֶם:

אל עמה וגו׳. אל עמה ואל אלהיה – כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה ^נחיתכן דמדייק יתור הלשון ואל אלהיה, דהא לא נזכר בכל המשך דבריהן בזה מענין אלהות, וכן מנא ידעה נעמי מה בלב ערפה ולכן דריש דמכיון ששבה אל עמה ממילא תשוב אל אלהיה, והוא ע"ד הכתוב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, והכונה כי אף אם עתה לא שבה מפורש אל אלהיה אך שבותה אל עמה תגרום גם שבותה אל אלהיה. .
(מ"ר)

אל תפגעי בי. הטעם פיוס, ולעולם הוא דבוק עם אות בי"ת, כמו ופגעו לי בעפרון. ואין מלה זרה, רק לא אפגע אדם ובמקומה אפרשנה.