פירוש על רות ד:13

ויתן ה׳ לה הריון. א"ר שמעון בן לקיש, עיקר מוטרין לא היה לה וחקק לה הקב"ה עיקר מוטרין ^טזמדייק מדלא כתיב ויפקדה ה' ותהר ותלד, ולכן דריש שהיתה חסרה כל אברי הריון ועתה נתן לה הקב"ה במתנה מלואי חסרונה זה. .
(שם)

ויקח בעז, מספר שלא נהג כמיבם את אשת אח שאז יבמה יבא עליה ויבמה וקדושי כסף ושטר אין קונים רק עושים מאמר שהוא מדרבנן, כי יבום הזה לא היה אלא מצד המנהג לבד וקדש אותה בקדושי כסף או שטר שעז"א ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה, קודם שבא עליה, ואח"כ ויבא אליה, ויתן ה' לה הריון עפ"י השגחתו הרתה תכף הגם שעם בעלה הראשון שהיה בחור לא ילדה:

ויקח בעז את רות. ראשי תיבות באר פירוש שביאר את ההלכה דמואבי ולא מואבית כמו שכתבו בירושלמי פרק הערל ואיתמר בי מדרשא על פסוק דברי הימים א' סימן ח' ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אותם חושים ואת בערא נשיו ויולד מן חדש אשתו. ופירשו בירושלמי ובמדרש ושחרים זה בועז שהיה משוחרר מן העונות הוליד בשדה מואב שנשא את רות המואביה מן שלחו אותם שהיה משבט יהודה דכתיב ואת יהודה שלח לפניו חושים ואת בערא נשיו וכי יש לך אדם שהוא מוליד נשיו אלא שחש כנמר וביאר את ההלכה ויולד מן חדש אשתו לא צריכה אלא ויולד מן בערא נשיו אלא על ידו נתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. ופירש הרב פני משה ז"ל וביאר את ההלכה נוטריקון חושים ובערא לשון ביאור והוליד לשון לימוד וכו' עיין שם. ולפי זה אתי שפיר הראשי תיבות שכתבנו בעז את רות ראשי תיבות באר. ועוד יש לרמוז מה שכתבנו בסמוך ממארי רזין דהיה ברות בחינת רחל ולאה. וכן ראשי תיבות את רות ותהי לו גימטריא רחל עם הכולל. גם תיבת לו גימטריא לאה. והלא במאמר אחד מהירושלמי שהבאתי אפשר לרמוז דהנה יש מי שכתב והוא ספר חלק בני יהודה דף מ"ג וזה לשונו וכפי הסוד לפי מה שעשה מריבה עם הקליפות בסוד חיל בלע ויקיאנו עד שהוציא בלעם מפיהם קטרגו עליו על איזה חטא שעשה כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומת באותה הלילה עד כאן לשונו ואם מגווית האר"י רדה דבש דבריו ברוח הקדש ודבריו נאמנו מאד אך עתה כי לא פירש מי בעל דברים אפשר לומר דלאפוקי זה אתא קרא ושחרים זה בועז שהיה משוחרר מן העונות ואמר לשון רבים דהוא היה חסיד והיה משוחרר מן העונות ונוסף עוד דהנושא אשה מוחלים לו כל עונותיו ולכן אמר ושחרים לשון רבים הוליד בשדה מואב שנשא רות המואביה ובכחו וכח שבט יהודה הרמוז מן שלחו אותם חושים ואת בערא שמיהר וביאר להוציא ניצוצי הקדושה ממואב ברות וביאר ההלכה דמואבית מותרת ואמר נשיו דהיה ברות בחינת רחל ולאה. ויולד מן חדש אשתו חידוש גדול דרות בעצמה עד עתה היתה אסורה ועתה נתחדשה הלכה והיא מותרת והפליא לברר מקליפת מואב. ולא מת בשביל זה כי היה משוחרר מן העונות רק כי היה זקן מופלג והגיע זמן פטירתו. ולכן רמז חושים שהיה הכל מהר מה שבא טוב ותכף נשא ובאותה הלילה נתעברה כי לא היה זמן: