פירוש על רות ד:2

ויקח עשרה אנשים. ולמה עשרה, רב נחמן אמר, מכאן לברכת חתנים בעשרה, ור׳ אבהו אמר, כדי לדרוש ולפרסומי מילתא דעמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ^גבגמרא איתא דמאן דס"ל לפרסומי מילתא לא ניחא לי' בדעה זו דלתכלית ברכת חתנים עשה כן משום דא"כ ל"ל זקנים דוקא, ומשמע דלטעם פרסום בעינן זקנים דוקא, ואע"פ דבעלמא מצינו פרסום בעשרה סתם צ"ל דשאני הכא שהיה צריך לפרסם דין מחודש שלא נשמע עד כה, והוא הדין דמואבי ולא מואבית והיה צריך זקנים [חכמים] שיסכימו אתו. אך צ"ע בדעת מ"ד שלקח העשרה אנשים לברכת חתנים ל"ל לפי"ז דוקא זקנים, ולכן נראה, דמ"ד זה ס"ל דקרא לזקנים בכדי שיהיו על המשתה זקנים, וכמ"ש במ"ר א"ר פינחס מכאן לבית זה שממנים זקנים וכו', ולכן היה צריך לזקנים, ובעיקר הדבר שצריך לפרסומי מילתא דוקא עשרה אנשים אע"פ שמצינו בכ"מ בגמרא דגם בשלשה הוי פרסום הארכנו ובארנו בתו"ת פ' אמור בפסוק ונקדשתי בתוך בני ישראל, יעו"ש. .
(כתובות ז׳ ב׳)

אם תגאל גאל. כבר זכרה התורה (ויקרא כה, כה) שכאשר ימכור איש מאחוזתו ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו:

ויקח עשרה אנשים, חז"ל דרשו שהכין אותם ודרש לפניהם עמוני ולא עמונית, והבין הוא דת"ח שאמר דבר הלכה אם קודם מעשה אמרה שומעים לו ואם אחר מעשה אמר אין שומעים לו כי נוגע בדבר, וע"כ הקדים לקחתם עתה שאין נוגע בדבר כי עתה הגאולה והיבום שייך אל טוב והוא אינו נוגע בדבר, ועוד אמרו חז"ל שברכת חתנים בעשרה ורצה שיהיו מזומנים תכף אל ברכת חתנים שיהיו שם בכל אופן: