פירוש על שמות 18:8

ויספר משה לחותנו את כל אשר עשה אלהים לפרעה ולמצרים על אודות ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה' ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים. יש לדקדק למה סיפר משה לחותנו אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים אי נאמר שסיפר לו ניסי יציאת מצרים ממש הלא רש"י פירש מה שמועה שמע ובא קריעת י"ס ומלחמת עמלק ממילא כששמע ניסים המאוחרים בוודאי שמע ניסים הקודמים ואי נאמר שסיפר לו ניסי קריעת י"ס ומלחמת עמלק כמו שנאמר את כל התלאה אשר מצאתם בדרך דהיינו מלחמת עמלק ג"כ קשה הלא כבר שמע זאת בביתו כי הלא בשביל זה בא לגייר ולמה לו לחזור את הדברים לספר לו דברים שכבר שמע וגם יותר קשה הפסוק שאח"כ ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל שהצילם מיד מצרים ולא שמח במפלת עמלק וגם שלשון מיד מצרים משמע יציאת מצרים ולא זכר טובות קריעת ים סוף ע"כ נ"ל לפרש ע"פ פשוטו דהנה סדר עבודת ה' ב"ה וב"ש הוא כך דהנה האדם עד י"ג שנה הוא בשני עולה ביצ"הר לבד ונשקע בכל המדות היצ"הר ואח"כ בבוא י"ג שנה ונכנס בו היצ"ע אזי קשה לפרוש ממדות המגונות שנשרש בקרבו כידוע כי צדיק ראשון ברובו ונכנס טענת היצ"הר בלבו מקודם הרבה מה עשה הקב"ה שחפץ חסד הוא אזי בפעם ראשון שמתעורר לב אדם בתשובה אזי מאיר לו הקב"ה הארה גדולה עד מאד שנפל עליו התעוררת גדול מאד וזהו הנותן יד לפושעים אבל הארה זו מיד נשכח ממנו ונסתם ממנו כדי שיחפש ויחקור מעצמו ע"י תורה ותפילה ומעשים טובים ע"י בחירה ורצון וכל מה שהולך אדם בעבודה יותר נתגלה לו יותר מה שהיה לו בהשקפה ראשונה שהאיר לו הבורא ית' וזהו שאיתא בספר רוקח שאין חוזק בחסידות כתחילתו ר"ל שבתחילת החסידות מראה לו הקב"ה הארה גדולה אבל אח"כ נסתם ממנו זאת ההארה עד שצריך לנקש אחרי' היטב לחזור לחסידות הראשון שהתחיל וזהו נקרא בכתבים גדלות ראשון ר"ל שהקב"ה מאיר מעצמותו לבאר אלהותו ית' ואח"כ בא אדם לקטנות השכל שנסתם ממנו השכל הראשון ואח"כ צריך התאמצות רב לבוא לשכל הקדום ולהשתוקקת שהי' לו בהתחלה וכן הי' מתנהג הבורא ב"ה עם ישראל ביצ"מ בתחילה בליל ראשון של פסח האיר להם הקב"ה הארה גדולה התגלות אלהותו ית"ש שהאיר להם חמשים שערי בינה כביאר בספרים ויצאו ממצרים בחשק גדול משארותם צרורות בשמלותם מחמת הבהירות הגדול שהאיר להם הש"ית הארה גדולה יצאו באמונה רבה ובטחון גדול בהש"ית ואח"כ מיד נסתם מהם אותו הארה ונפלו מאותו הארה כמה פעמים עד שהי' להם הכנה רבה ומס"נ על הים ואח"כ ג"כ היה להם הכנה מעט מעט ונפלו כמה פעמים מאמונה דהיינו במלחמת עמלק וגם שאר ענינים רק מחמת שהי' להם בהירות גדול בליל ראשון אזי בכל עת נפילתם הזכירו עצמן גודל בהירות שהי' להם בפעם ראשון דהיינו חוזק החסידות של התחלה אזי זה הי' התחזקותם שהיו יכולים לעורר עצמם בכל עת נפילתם לחזור לאמונתם הראשון עד שבאו למתן תורה. והנה איתא בגמ' גר שבא להתגייר צריך להודיע לו תחילה מקצת עונשין של מצות אולי יחזור בו וזה הוא פי' הכתובים הנ"ל כי ראה משה רבינו גודל החסידות של יתרו שבא בהתלהבות גדול להתגייר והבין שהאיר לו הקב"ה בהירות גדול אבל ידע סדר המדריגות שחסידות ראשון יסתום ממנו ויהי' צריך להתגברות גדול שיתחזק עצמו ע"כ עשה העצה זאת וסיפר לחותנו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים כו' ואת כל התלאה אשר מצאתם בדרך ר"ל שסיפר לו גודל הבהירות שהי' לישראל וגם הנפילה שהי' להם בדרך כמה פעמים עד מלחמת עמלק נפלו כמה פעמים עד שהיו צריכים רחמים גדולים שיצילם ה' ויתחזקו באמונה ובכוונה זאת סיפר לו כל המאורעות כדי שיבין שגם הוא יפול מחסידות הראשון אשר הופיע לו הש"ית אולי יחזור בו מיד כי לא יהי' יכול להתחזק עצמו והשיב לו יתרו בדבורים אלו ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל אשר הצילו מיד מצרים ר"ל שדיבר למשה שמבין מאין הי' התחזקות לישראל שלא יפלו לגמרי זה הי' מחמת שהיו זוכרים תמיד הארה ראשונה דהיינו אשר הצילו מיד מצרים בהארה גדולה ועי"ז לא יכלו ליפול לגמרי והי' הוא ג"כ בטוח הגם שיפול לפעמים ח"ו יזכור לעצמו הארה ראשונה של ההתחלה ויתחזק א"ע ולא יכול וק"ל.

ויספר משה לחתנו. לִמְשֹׁךְ אֶת לִבּוֹ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה (מכילתא):