פירוש על שמות 21:27

ואם שן. דבר הכתוב על ההוה ברוב כאשר הזכרתי וכן יצא בראשי איברים כפי הקבלה:

ואם שן עבדו. טעם שלא כלל הכתוב שן ועין וחלקם בב' מצות, יתבאר על דרך אומרם ז''ל בקדושין (כ''ד:) אמר ר' ששת היתה עינו סמויה וחטטה יוצא לחירות, ולפי זה יש בעין ב' דינים של שחרור. האחד אם כיהה עינו הגם שלא חטטה כמובן שם בקדושין שהגם שלא נחטטה כל שחסר מאורה ואינו יכול להשתמש בה יצא לחירות, והב' שהגם שהיתה כהויה אם חטטה יצא לחרות, ואם היה הכתוב כולל אותם בדין אחד היינו לומדין בעין כדין השן מה שן ביטולה הוא נפילתה גם עין ביטולה הוא נפילתה אבל כיהוי שאינו מחסר כלל מהעין לא יצא לחירות:

ואם שן. ביאר הכתוב עין ושן דכתיב בב״ח תשלומי היזק. אותם עין ושן מוציאים עבדו לחירות. ומובן דמכש״כ יד ורגל שהוא יותר בזדון משן ועין שבא ע״י סטירה על הלחי בכעס שמצוי בעבדים ושלא בכונת ההיזק. משא״כ פצע וחבורה וכויה אינו נחשב בעבד להיזק כלל: