פירוש על שמות 23:31

וכן עוד מצד העדים ג"כ אם הדיין יטה אזניו דוקא לעדותם אפשר שהם עדי שקר ויוצא הדין מקולקל הן בד"מ הן באיסור ערוה וכיוצא וכאשר נמצא ענין אחד בזמן מהרשד"ם ז"ל בבתולה שקבלה קדושין משלשה בני אדם בזא"ז ולא נתברר מי היה הראשון ונולדו כמה ספיקות בעדות של כל או"א לסוף מת אחד מהם ונשארו שנים תובעים מה עשה אחד מהם העמיד עדי שקר לפסול עדים שהעידו על קדושין של חבירו כדי שיקחנה הוא ובאו העדים והעידו לפני מהרשד"ם ז"ל וב"ד איך המה ראו את שני עידי קדושין אלו במקום פ' בשנה פ' בחודש פ' בשבוע פ' ביום פ' בשעה פ' שאכלו שקצים ורמשים ונתקבלה עדותם לפני מהרשד"ם ז"ל והיה רוצה לפסלם ונזדמן שהיה יושב שם חכם אחד שבא מארץ ישראל תוב"ב ואמר למהרשד"ם תן לי רשות ואדון הדין הזה כי החכם היה חריף גדול והבין בחכמתו דאלו העדים הם עמי ארצות גמורים והבע"ד שם בפיהם הדברים שהעידו והם אינם מבינים מה הם אומרים ויוציא עד האחד וישאל לאחד מהם אמור לי אלו השקצים ורמשים הם משור או מכבש וזה עם הארץ גמור אינו יודיע מהו שקצים ורמשים וכיון שראה שאינו מבין להשיב על שאלה זו אז הודה על עצמו איך הוא וחבירו היו אורגי בגדים ובא האיש הזה ושכר אותם בעשרה דינרים לכל או"א והוא שם בפיהם כל הדברים אשר דברו וכיון שראה מהרשד"ם כן נשק את החכם על ראשו וא"ל ברוך אתה שהצלתני מדין מרומה כזה ע"כ נמצא כזאת וכזאת רבות יקרא אצל העדים וגם אצל בע"ד שישימו אחרים בפיהם דברים בשקר ויסדרום לפני הדיין לכך לא אמרו רז"ל אין לו לדיין אלא מה שאזניו שומעות כי מזה יצא חורבה ותקלה אלא אמרו מה שעיניו רואות ר"ל עיני השכל שלו שיביט בשכלו לפני ולפנים בקירות לבם של העדים ובע"ד לידע אם הדברים אלו יוצאים מלבם או אחרים שמו אותם בפיהם וז"ש ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אשר מלשון הבטה והסתכלות כמו אשורנו ולא קרוב גם תשים הבטת השכל שלך לפניהם ר"ל לפנימיות שלהם שהוא קירות לבם לדעת אם דבריהם יוצאים מלבם או אם אחרים שמו אותם בפיהם והם אינם מבינים:

את הקיני. ואת הקנזי. ואת הקדמוני. ואת החתי. ואת הפרזי. ואת הרפאים. ואת האמורי. ואת הכנעני. ואת הגרגשי. ואת היבוסי. ר' דוסתאי בשם ר' שמואל בר נחמן אמר לפי שלא הזכיר חוי כאן. לפיכך הוא מביא רפאים. ולא נתן לישראל אלא ז' עממין. כנעני. ואמורי. ופרזי. ויבוסי. וחוי. וגרגשי. וחתי. ואלו השלשה הקדומים בפסוק. קיני קנזי וקדמוני. עתיד ליתן להם. שנאמר ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך (שמות כג לא). רבנן אמרי אדום ומואב וראשית בני עמון הם הם אלו השלשה. קני וקנזי וקדמוני. כל אלה הבטיחנו אלהינו ועדיין לא נתן.

ושתי. לְשׁוֹן הֲשָׁתָה, וְהַתָּי"ו מֻדְגֶּשֶׁת מִפְּנֵי שֶׁבָּאָה תַּחַת שְׁתַּיִם, שֶׁאֵין שִׁיתָה בְּלֹא תָי"ו, וְהָאַחַת לְשִׁמּוּשׁ: