פירוש על שמות 24:8

ויזרק. עִנְיַן הַזָּאָה, וְתַרְגּוּמוֹ וּזְרַק עַל מַדְבְּחָא לְכַפָּרָא עַל עַמָּא:

ויזרק על העם. משמעות הלשון שזרק על כלל העם. והכי משמע ביבמות דמ״ו שאין הזאה בלי טבילה. אלמא שהי׳ כעין הזי׳ אבל בת״א וזרק על מדבחא לכפרא על עמא והכי מוכח מזבחים דצ״ז דיליף מכאן דכתיב וישם באגנות דדם קדשים טעון כלי ואי כמשמעו שזרק על העם וא״כ לא מיבעי למ״ד שא״א ללמוד דורות משעה קשה אפי׳ למ״ד שלמדין ג״כ קשה שהרי כאן לא הי׳ ככל דם הקרבנות שזורקין על המזבח ואדרבה על חצי הדם שזרק עה״מ לא כתיב וישם באגנות אלא ברור לחז״ל כת״א שגם המחצה הזה זרק על המזבח בשביל העם כמו כל קרבנות שבאין לרצות ואידך מחצה שזרק עה״מ הי׳ לשם ה׳ כ״י כמו כריתת ברית שחציו לזה וחציו לזה. וא״כ זה המחצה דכתיב שזרק על המזבח הוא חידוש ומש״ה לא ביאר הכתוב ששם באגנות אלא בחלק ישראל שכמ״כ לדורות מעתה שפיר נ״ל מכאן לדורות אפילו למ״ד אין למדין דורות משעה הכא שאני שהרי מש״ה פי׳ הכתוב בזה המחצה דוקא:

הנה דם הברית וגו': הדם ההוא היה דינו להזרק כלו על המזבח, והנה הוא לחם ה', וה' צוה לזרוק חציו על העם, כאדם הושא משאות מאת פניו אליהם, דרך חבה על שקבלו תורתו, והנה הוא כאילו אכלו משלחנו של מקום, והאכילה הזאת היא סעודת הברית אשר כרת ה' עמהם להיות להם לאלהים ולקחת אותם לו לעם כל עוד שיעשו את כל הדברים האלה אשר צום; וכן כל כורתי ברית אהבה סועדים סעודה יחדו.