פירוש על שמות 25:16

ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך. ולהלן כתי' והיו הכרובי' פורשי כנפיים למע' וכו' ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך. ערש"י ורמב"ן שהקשו למה נכפל לתת את העדות בארון ע"ש. אך הנ"ל ברמז הענין דהנה יש ב' בחי' בענין הצדיקים העומדים לפני ה' יש צדיקים אשר כל עיקר מגמתם בעבודתם רק בתורה בלימוד תורה לשמה תורתן אומנתן ופועלים כל טוב בלימודם בהשפעות טובות זהו אומנתם בתורתם. אך יש עוד צדיקים וחסידים העומדים רק בתפלה כל ימיהם וצועקים ומבקשים על כבוד השכינה ועל כבוד ישראל בכל עת ובכל שעה. והנה אלה מה יעשו בחיוב ת"ת על זה אמרו בגמ' מתוך שחסידים הם תורתן משתמרת. נמצא כי בחי' ת"ת אצל אלו הוא בבחי' אחרת יותר מהראשונים כי אצלם צריך להיות הת"ת בבחי' ברכה ושמירה יתירה והמעט מה שלומדים שמור להם לרב כי אצלה האור זרוע לצדיק בבחי' זריעה המתברך ממנו לצמוח פירות הרבה. והנה לעומת שתי אלה דבר הכתוב ונתת אל הארון הוא בחי' הראשונה הלומדים תורה לשמה כל ימיהם וכל הלילות ע"ז אמר ונתת אל הארון ר"ל הבחי' שלך כי משה אתפשטותי' בכל דרא אל הארון הוא הצדיק שנקרא ארון כמבו' בגמ' את העדות אשר אתן אליך. ועל הבחי' השנית אמה"כ והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה הם הצדיקים העומדים בתפלה כמ"ש ובפרשכם כפיכם. והם פורשי כנפיים וסוככים בכנפיהם מגינים על הדור. על הכפורת לכפר על בנ"י ופניהם איש אל אחיו להתפלל כל אחד על זולתו לעומתם אמר הכ' ואל הארון פי' לצדיק כזה אשר כל עבודתו בחפלה תתן את העדות בבחי' אחרת אשר אתן אליך בברכה כנ"ל. והבן:

ונתת אל הארן. כְּמוֹ בָּאָרוֹן:

ונתת אל הארון. באר ענינו בהיותו כלי בלתי נאות לעבודת שום זבח: