תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

פירוש על שמות 26:25

רש"י

והיו שמנה קרשים. הֵן הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה לִמְקֻצְעֹת, נִמְצְאוּ שְׁמֹנָה קְרָשִׁים בְּסֵדֶר מַעֲרָבִי; כָּךְ שְׁנוּיָה בַּמִּשְׁנָה מַעֲשֵׂה סֵדֶר הַקְּרָשִׁים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן; הָיָה עוֹשֶׂה אֶת הָאֲדָנִים חֲלוּלִים וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְּמַטָּה רְבִיעַ מִכָּאן וּרְבִיעַ מִכָּאן, וְהֶחָרִיץ חֶצְיוֹ בָּאֶמְצַע, וְעָשָׂה לוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת כְּמִין שְׁנֵי חֲמוּקִין – וְלִי נִרְאֶה שֶׁהַגִּרְסָא כְּמִין שְׁנֵי חֲוָקִין, כְּמִין שְׁנֵי שְׁלִיבוֹת סֻלָּם הַמֻּבְדָּלוֹת זוֹ מִזּוֹ, וּמְשֻׁפּוֹת לִכָּנֵס בַּחֲלַל הָאֶדֶן כִּשְׁלִיבָה הַנִּכְנֶסֶת בְּנֶקֶב עַמּוּד הַסֻּלָּם, וְהוּא לְשׁוֹן מְשֻׁלָּבוֹת, עֲשׂוּיוֹת כְּמִין שְׁלִיבָה – וּמַכְנִיסָן לְתוֹךְ שְׁנֵי אֲדָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר שְׁנֵי אֲדָנִים שְׁנֵי אֲדָנִים, וְחוֹרֵץ אֶת הַקֶּרֶשׁ מִלְמַעְלָה אֶצְבַּע מִכָּאן וְאֶצְבַּע מִכָּאן, וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ טַבַּעַת אַחַת שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְיִהְיוּ תֹאֲמִים מִלְּמַטָּה וְגוֹ', כָּךְ הִיא הַמִּשְׁנָה, וְהַפֵּרוּשׁ שֶׁלָּהּ הִצַּעְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מזרחי

היה עושה את האדנים חלולים וחורץ את הקרש מלמעה רביע מכאן ורביע מכאן והחריץ חציו באמצע. אינו ר"ל שיהיה חורץ רביע רוח הקרש מכאן ורביע רוחב הקרש מכאן ותצי רוחב הקרש באמצע שא"כ לא נשא' כלום כל רוחב הקרש ומאי ועשה לו שתי ידות כמין שני חווקין דקאמר גם אינו ר"ל רביע החריץ מכאן ורביע החריץ מכאן וחצי החריץ באמצע כדפי' הרמב"ן ז"ל דא"כ לא היה לו לומר והחריץ חציו באמצע אחר מאמר רביע מכאן ורביע מכאן שכבר פתח תחלה חורץ רביע מכאן ורביע מכא ועוד האי והחריץ חציו באמצע וחציו החרוץ באמצע מיבעי ליה כפי הסדר שהתחיל בו רביע החריץ מכאן ורביע החריץ מכאן שכפי הסדר הזה היה לו לומר וחציו החריץ באמצע לא שיתחיל עתה סדר אחר לומר והחריץ חציו באמצע לכן הנרצה בזה הוא מה שפירש רש"י למעלה מניח רביע רחבו מכאן ורביע רחבו מכאן והן הן הידות והחריץ חצי רוחב הקרש באמצע ובתחלה הזכיר פירושה של סדר המקראות ואחר כך הביא הבריתא כצורתה ולא הי' אותה מפני שסמך על מה שפירש בתחלה ולכן אחר שהביא הבריתא כצורתה כתב כך היא המשנה והפירוש שלה הצעתי למעלה על סדר המקראות ויהיה פירוש הבריתא הזאת לרש"י ז"ל כך היה חורץ את הקרש מלמטה ואיך היתה צורת החריץ הזה מניח רביע רוחב הקרש מכאן ורביע רחבו מכאן והחריץ היה חצי רוחב הקרש באמצע ונשארו רביע הקרש מכאן ורביע הקרש מכאן כמין שני חווקין שהן כמין שתי שליבות הסולם המובדלו' זו מזו ומשופות ליכנס בחלל האדן כו' ומכניסן לתוך שני אדנים שנאמר שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד וכיוצא בפירושו זה היא מה שצריך לפרש על מה ששנו בסיפא דבריתא הזאת וחורץ את הקרש מלמעלה אצבע מכאן ואצבע מכאן ונותן לתוך טבעת אחת של זהב כדי שלא יהיו נפרדים זה מזה שאין פירושו שרוחב החריץ היה כשעור אצבע מכאן וכשעור אצבע מכאן אלא שמניח מן הקרש שעור אצבע ושעור אצבע מכאן ואחר כך חורץ מכאן כשעור עובי הטבעת וכך נראה גם מדברי רש"י ז"ל שפירש בפסוק ויחדו יהיו תמים על ראשו כל קרש וקרש היה חרוץ מלמעלה ברחבו שני חריצים בשני צדיו כדי עובי הטבעת ש"מ שאצבע מכאן ואצבע מכאן דקאמר אינו על שיעור רוחב החריץ אלא על שיעור מה שמניח מהקרש מכאן ומכאן וכאילו אמר מניח אצבע מכאן ואצבע מכאן וחורץ והמפר' רביע האמה מכאן ורביע האמה מכאן טועה הוא מפני שמאמר והחריץ חציו באמצע עכ"ל שפי' חציו הוא חצי רוחב הקרש כדפי' רש"י או חצי החריץ כדפי' הרמב"ן לא חצי האמה דא"כ חציה מיבעי ליה שהאמה לשון נקבה היא בכל מקום ואם כן איך יתכן שיאמר רביע מכאן ורביע מכאן והחריץ חציו באמצע ויהיה פירוש סתם רביע על רביע האמה ופירוש סתם חציו על חציו הקרש או על חצי החריץ ועוד בשלמה הקרש או החריץ כבר נזכרו בלשון הבריתא במאמ' וחורץ את הקרש אלא אמה מאן דכר שמה עד שיאמר סתם רביע האמה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

רבנו בחיי

והיו שמונה קרשים. שני קרשים היו נבלעים בירכתים אחד לצפון ואחד לדרום, נשארו ששה קרשים באמצע בכותל מערבי וכן אמר ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים, ופסוק זה מבאר סוד היות שכינה שהיא במערב כלולה מו' קצוות, ולרמוז על זה נקרא המערב בשם ים כי הים בית קבול למים. וסדר ארבע רוחות העולם במרכבה העליונה הם אבות עולם ודוד, דרום תחלה שכן אברהם תחלת האבות וכתיב בו (בראשית כ׳:א׳) ויסע משם אברהם ארצה הנגב, צפון שכן יצחק התגבר בעקדה, מזרח שכן כתוב ביעקב (שם לב) ויזרח לו השמש, והמשילו יוסף בנו לשמש, ודרשו רז"ל אמר יעקב מי הגיד לזה ששמי שמש, מערב הוא הסוף והוא כנור של דוד המנגן מאליו והוא הנקרא ים וזהו הים האחרון שתרגומו ימה מערבאה וכדי לרמוז על ארבע אלה נקראו ארבע רוחות העולם בשמות אלו וזה מבואר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שפתי חכמים

זמין למנויי פרימיום בלבד
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא