פירוש על שמות 26:27

חמשה בריחים. לרש"י אלו חמשה שלשה הן, אלא שהבריח העליון והתחתון עשוי משתי חתיכות זה מבריח עד חצי הכותל וזה מבריח עד חצי הכותל, עד שמגיעין זה לזה באמצע, ואלו הבריחים היו להן טבעות מחוץ לקרשים לכנוס לתוכן. והחמישי נקרא תיכון שהי' נכנס בעובי הקרשים ומבריח מקצה הכותל עד קצהו. ורשב"ם כתב, חמשה טבעות הי' בכל קרש מבחוץ זה תחת זה להכניס בהן הבריחים, מלבד הבריח התיכון שבתוך הקרשים שהיו נקובים כלם להכניס הבריח התיכון בתוכם בתוך חלל הקרשים, הרי האדנים מלמטה והבריחים החיצונים ובריח התיכון, הרי חוזק התיכון בתוכם בתוך חלל נקבי הקרשים גדול. לפי פשוטו של מקרא שלשה בריחים תיכונים היו א' בצפון וא' בדרום וא' במערב מן הקצה אל הקצה, מקצה כותל צפוני לקצהו השני, וכן בדרום וכן במערב, וע"י המקצעות נתחבר כל המשכן כל שלש כותליו יחד, שהרי בריחי הצפון והדרום נכנסו גם במקצעות שהרי אמה מן המקצוע מכסה עובי קרש של מקצוע השני, והרי קבועים ראשי הבריחים של צפון ודרום במקצעות. ולפי דברי רבותינו בריח התיכון מתעגל בתוך שלשת הכותלים מן הקצה אל הקצה ע"י נס, עכ"ד. הביא רשב"ם דברי רבותינו, דלפירושו למה נאמר והבריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה, הא לדבריו גם שאר הבריחים היו מבריחים מקצה הכותל ועד קצהו, לכן הוסיף דעת רבותינו שהתיכון המסתתר הי' מתעגל בתוך שלשת כתלים מן הקצה אל הקצה. וראיתי במכדרשב"י (בלק קפ"ו) שכתב אי תימא דההוא בריח התיכון אחרא הוא דלא הוא בכללא דאינון חמשה, לאו הכי, אלא ההוא בריח התיכון מאינון חמשה הוה, תרין מכאן ותרין מכאן וחד באמצעיתא הוא הוה בריח התיכון, לקבל דא חמש אצבען בידא דבר נש, והבריח התיכון באמצעיתא רב ועלאה מכלא בה קיימן שאר אחרנין. מלשון זה מבואר שלא הי' בריח תיכון כ"א המסתתר בתוך עובי הקרשים, אבל מצד החיצון לא הי' בריח אמצעי, וזה כרש"י דלא כרשב"ם. ומבואר בו ג"כ שבצד חיצון היו בקרשים ארבעה בריחים שלמים זה תחת זה והבריח התיכון המסתתר הי' גדול הרבה יותר מכל הנשארים, וזה כרשב"ם דלא כרש"י. וממה דכתיב והבריח בה"א משמעותו אל בריח המוזכר, ואילו הי' חוץ מהחמשה הי' ראוי לומר ובריח בלא ה':

חמשה בריחים פי' רש"י אלו שלשה ששה אלא שהבריח העליון והתחתון מב' חתיכות זה מבריח עד הכותל וכו' אבל האמצעי ארכו כנגד כל הכותל ומבריח מקצה הכותל עד קצהו משמע שלא היה התיכון מקיף ג' רוחות. וכן מפורש בברייתא דמלאכת המשכן ואומ' ר"י דההיא פליגא לתלמודינו דבפרק הזורק קאמ' שהיה מסבב כל ג' רוחות והיה עומד בנס שיטת תו"ך: