פירוש על שמות 29:19

ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל. אחר החטאת והעולה קרב האיל השני הזה שהוא שלמים. ולשון שלמים כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שמשימין שלום בעולם שנהנין ממנו המזבח והכהן והבעלים ועל כן אמר באיל כי איל מלואים הוא רמז למה שכתוב באתי לגני אחותי כלה וגו' (שיר השירים ה׳:א׳) ואחרי כן אכלו רעים. ובפרשת ויקרא יתבאר בגזירת האל:

ולקחת. זה השני הוא איל המלואים:

ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל. ב׳ הידים הוי מציאות אחת או שתי מציאות, היכי דצריכים שניהם. ובזה אתי שפיר למה לא אמרינן בהך דמנחות דכ״ה גבי שמאל שהותרה ביוה״כ עיי״ש ברש״י במחתה, וביומא דמ״ח ע״ב, עיי״ש בתוספו׳ ישנים. הרי משכחת דהותרה בחפינה דצריך בשתי ידים וחפינה הוי עבודה כמבואר שם דמ״ח. ועל כרחך משום דהיכי דהתורה הצריכה שניהם אז אין שייך לומר כלל גדר שמאל או ימין, דהוי כמו עצם אחד. וכבר כתבתי בזה במקום אחר. וכן נ״מ לדידן, דקיי״ל דיורש סומך אם היו כמה יורשים דהם סומכים, אם הסמיכה שלהם היא מחמתם אז הם סומכים בזה אחר זה, אבל אם הם במקום האב אז י״ל דסומכים בבת אחת, עי׳ תוספ׳ פ״י דמנחות גבי איל המילואים אהרן ובניו סמכו בבת אחת ע״ש. ובאמת בקרא יש שינוי מן פ׳ תצוה לפ׳ צו גבי לשון בהסמיכה, ומשום דלאחר מעשה העגל הוי זה ג״כ גדר כפרה לאהרן, עי׳ בת״י יומא ד״ג ע״ב ע״ש.