פירוש על שמות 29:24

ושמת הכל על כפי אהרן וכו' והנפת אותם תנופה לפני ה' . הנה כבר בארנו בסוד ירידת החסדים צריכין שמירה מעולה מהחיצונים לבל יבוזו זרים. וזה ענין בגדי כהונה בשעת העבודה לכסות עליהם בבחי' אור המקיף לבל תלך ח"ו להחיצונים. לכן כהן הדיוט הי' לבוש ד' בגדים נגד ד' עולמות וכהן גדול שמונה בגדים לשמירה יותר ואם הכהן הדיוט עבד מחוסר בגדים עבודתו פסולה כי כן הוא ראוי לבל תלך השפע חוצה. אך הכה"ג בי"כ אינו צריך רק ד' בגדים כי כאשר נכנס לפני ולפנים ושם כתיב והבדילה הפרכת לכם בסוד הנ"ל. וזה ענין הטלית גדול שלובשים להיות בחי' אור המקיף והתפילין שהאדם מניח בשעת ק"ש ותפלה. וזה שאומרים מה יקר חסדך כו' משוך חסדך ליודעיך. כי אחר עטיפת הטלית אזי נמשכו החסדים רק לבנ"י ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. ופרוס עלינו סוכת שלומך. וכל זה הי' צריך בשעת העבודה כי אז הוא בבחי' צי"ע אשר על ידיו יורדים ההשפעות טובות לבנ"י וצריך אז שמירה מעולה לבל ינקו החיצוני' . וזה הי' ג"כ ענין שמירת הכהנים והלוים בבהמ"ק. וגם ענין כתונת הפסים שהלביש יעקב את יוסף כמבו' במ"א. אך עיקר העבודה שהי' בידיו של כהן הנה על ידו אדרבא הי' פוסל שום חציצה כמ"ש בגמ' (פסחים דף נ"ז ע"א) בכ"ג אחד שהי' לו חציצה בעבודה והי' לו עונש יען כי עיקר כת ההשפעה להמשיך החסדים הי' בידיו הקדושים כמ"ש וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם. וז"ש הכתוב ושמת הכל על כפי אהרן כו' . כי בכחך תגן עליהם לבל יאחזו החיצונים. וזהו ושמת הכ"ל בחי' כ"ל רומז למדת צי"ע בחי' המשפיע תתן הכח על כפי אהרן כו' והנפת אותם תנופ"ה תנ"ו פ"ה כי גם בברכת כהנים הי' בפיהם לבד בלי שום לבוש. וכל זה הי' מכוחו של משה רבינו ע"ה כמ"ש כה תברכו את בנ"י אמור להם ר"ל ע"י אמירתך להם תתן בפיהם כח לברך את בנ"י [גם מלת להם שיהי' השפע להם לבד ואל יבוזו זריס] וזה הענין שאמרו חכז"ל בגמ' (סוטה ל"ח) שצריך המקריא להקריא את הכהנים העומדים על הדוכן והם עורם אחריו לרמז בזה כי גם עתה הכהנים העומדים על הברכה הוא מכוחו של משה והוא גם עתה המקריא כי אתפשטותי' בכל דרא וז"ש אמור להם דייקא. ובכוחו נתן לכהנים להוריד השפע לבנ"י. וז"פ חדו חצדי חקלא בדבור ובקלא ומללו מלה מתיקא כדובשא. פי' מחצדי חקלא הצדיקים המכריתים את החיצונים בתפלתם. ומללו מלה מתיקא כדובשא. כי ענין הדבש יוצא מן הדבורים אשר כל איש אשר יקרב לקחתו מהם יעקצוהו רק הבעלים הם הלוקחים אותו. וגם דבור שלכם יהי' בבחי' זו וכמבו' במד"ר דברים לשון דבורים ע"ש. וז"ש סבוני כדבורים כו' בשם ה' כי אמילם. ועד"ז והנפת אותם תנופה לה' כנ"ל. וכן במגלת אסתר כתי' ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת כו' כי ענין התכלת הוא מטיל אימה על הסט"א לכן כתיב אח"כ ליהודים היתה אורה כו' ליהודיסדייקא:

על כפי אהרן: והנפת. שְׁנֵיהֶם עֲסוּקִים בִּתְנוּפָה – הַבְּעָלִים וְהַכֹּהֵן, הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף; וּבָזֶה הָיוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּעָלִים, וּמֹשֶׁה כֹּהֵן:

והנפת אותם. והם בידם: