פירוש על שמות 29:43

כאשר דבר. והיכן דבר והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי (שמות ו ח), כיוצא בדבר הוא אשר דבר ה׳ לאמר שבתון שבת קדש (שם טז כג), והיכן דבר, והיה ביום הששי והכינו (שם שם ה), כיוצא בו הוא אשר דבר ה׳ לאמר בקרובי אקדש (ויקרא י ג), והיכן דבר, ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט מג), כיוצא בו כי ה׳ אלהיך ברכך כאשר דבר לך (דברים טו ו), והיכן דבר, ברוך תהיה מכל העמים (שם ז יד), כיוצא בו וה׳ האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך (שם כו יח), והיכן דבר, את ה׳ האמרת היום (שם שם יז), כיוצא בו ולתתך עליון [וגו׳] כאשר דבר (שם שם יט), והיכן דבר ונתנך ה׳ לראש (שם כח יג), כיוצא בו שמעו שמים והאזיני ארץ כי ה׳ דבר (ישעיה א כ), והיכן דבר, האזינו השמים ואדברה (דברים לב א), ורבים אחרים כיוצא בהם, ואף כאן והיה כי תבאו אל הארץ, תלה הכתוב מביאתן לארץ ולהלן.

ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי וקדשתי את אהל מועד, ופרש"י י"א מעל מזבח הנחשת דבר עם משה כדכתיב ונועדתי שמה לבנ"י ואמזבח הנחשת דלעיל מני' קאי, והנה סוגי' דעלמא דמבין שני הכרובים דבר ושם הי' המקום הנועד, ויש לדקדק עוד אומרו ונועדתי שמה לבני ישראל וכי עם בני ישראל הי' הדבור הלא לא הי' אלא עם משה ובני ישראל לא שמעו, אלא קרא כתיב כמו שהי' המעשה באמת כי ביום שמיני למלואים כשהקריבו על מזבח החיצון נועד הקב"ה משם לכל בני ישראל כדכתיב וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם והיינו ונועדתי שמה לבני ישראל דייקא ואח"כ ונקדש בכבודי במכובדי שמיד אז לקחו נדב ואביהו איש מחתתו ונכנסו לפנים ויקדש בם והיינו ונקדש בכבודי ואח"ז וקדשתי את אהל מועד שמשם ואילך דיבר אל משה מאהל מועד ושמנה פרשיות נאמרו לו בו ביום:

ונעדתי שמה. אֶתְוַעֵד עִמָּם בְּדִבּוּר, כְּמֶלֶךְ הַקּוֹבֵעַ מְקוֹם מוֹעֵד לְדַבֵּר עִם עֲבָדָיו שָׁם: