פירוש על שמות 30:3

את גגו. זֶה הָיָה לוֹ גַּג, אֲבָל מִזְבַּח הָעוֹלָה לֹא הָיָה לוֹ גַּג אֶלָּא מְמַלְּאִים חֲלָלוֹ אֲדָמָה בְּכָל חֲנִיָּתָן:

וצפית. הזכיר גג על זה המזבח ולא כן במזבח הנחשת. ובעבור היותו מצופה זהב נקרא המזבח הזהב. וככה השלחן הטהור. כמו המנורה הטהורה:

וצפית אותו זהב טהור וגו׳. כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת כפני שהן כקרקע. מזבח הזהב דכתיב וצפית אותו זהב וגו׳, התורה קראתו קרקע, ומזבח הנחושת – נאמר בו רבוע יהיה (פ׳ תרומה) ונאמר במזבח הזהב רבוע יהיה (פ' ב') מה זה קרקע אף זה קרקע ^גמ"ש התורה קראו קרקע סמך גם אסוף הפסוק את גגו ואת קירותיו וגו', משמע שאחר שנגמר מלאכתו מעצי שטים לגמרי הגג והקירות וקבעו בארץ ציפה אותו זהב, וא"כ הצפוי על המחובר לקרקע היה והרי הוא כקרקע, והיינו דקאמר התורה קרא' אותו קרקע, כלומר, למדנו מן הכתוב שהוא כקרקע. והנה כל ענין דרשה זו בפרטה נתבארה לפנינו לעיל ס"פ יתרו בפסוק מזבח אדמה תעשה לי עיי"ש וצרף לכאן. .
(ירושלמי חגיגה פ"ג ה"ח)