פירוש על שמות 34:34

וירד משה מן ההר אל העם. מלמד שלא היה משה רבינו פונה לעסקיו, ולא היה יורד לתוך ביתו אלא מן ההר אל העם, ולא היה בו עסק אלא סרסור בין הקב״ה לישראל, אין לי אלא בהר סיני שלא היה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם, מנין שאף באהל מועד כן, ת״ל ויצא ודבר אל בני ישראל (שמות לד לד).

ובבא משה אל אהל מועד יסיר את המסוה כו' ויצא ודבר אל בנ"י. הנראה לפי שבארנו כי הכוונה בזה כאשר בא משה להתפלל עבור בנ"י יסיר המסוה הוא הבושה ולא יבוש בזה להתפלל עבור כלל ישראל והוציא להם השפעות טובות וזה ויצא ודבר אל בנ"י. כי כן צריך כ"א להתפלל עבור חבירו ולא יבוש. אבל כשהוא מבקש בצרכי נפשו בעצמו הנה הוא כעני העומד בפתח וכלימה תכסה פניו בשאלת צרכיו. ועד"ז אמה"כ פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י"ה. פי' בתחלה צריך לזעוק פתחו לי למען אבא להודות ולהלל להש"י וזה הוא באמת השער לה' צדיקים יבואו בו. כי אינם מבקשי' כלום רק להודות לה' . אך כשכבר נפתח השער ונכנסת אמור כו' אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא. וזה ברוך הבא בשם ה' כי ע"י שבא להודות בשם ה' לכך זכה ונכנם לשאול כל טוב וזהו ברוך וכו' . וכן אמרו רז"ל לעולם יסדר אדם שבחו של השי"ת ואח"כ יתפלל. אבל לעמוד מיד לשאול צרכיו הוא דבר בושה לכן סדרו אנשי כנה"ג פסוקי דזמרה תחלה בתפלת העלי' בעולמות ושלא לבקש דבר רק הללויה הללויה וימלא כבודו את כל הארץ עדי עלותו אחר ק"ש לאצילות ונכנס לעמוד לפני המלך אז בחשאי כשעומד מבקש בלחש לפני הש"י רפאנו כו' ברך עלינו כו' . (ומלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע כי כן הוא הדרך מי שזכה לכנוס לפני מלך בו"ד מלמדים אותו נוסח השבח ותפארת המלכות כלשונו הראוי לו ואח"כ יבקש צרכיו) .והנה מבואר במד"ר כי ג' היו בעולם משה ואליהו ויונה. זה תבע כבוד האב ולא כבוד הבן וזה כבוד הבן ולא כבוד האב אבל משה תבע כבוד שניהם וכן צריך להיות להתפלל על כבוד הש"י ועל כבודן של ישראל כמבואר בתד"א מפני מה זכה משה וכו' וזה הרמז שאמרו שנים שנכנסו להתפלל כו' כי הם מצות שנים לכן עבר אם עזב את חבירו ע"ש. וזה ששאל אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי כי זה דרך הצדיק הנקרא בכור שנוטל פי שנים בכל אשר ימצא לו כמבואר במ"א ע"ש. לכן כאשר אליהו לא תבע רק כבוד האב לכן משח הש"י את אלישע תחתיו והוא אמר לשאול פי שנים כבוד הש"י וכבוד עמו בנ"י וזה פי שנים ברוחך אלי כנ"ל:

ודבר אל בני ישראל. וְרָאוּ קַרְנֵי הַהוֹד בְּפָנָיו; וּכְשֶׁהוּא מִסְתַּלֵּק מֵהֶם …