פירוש על שמות 39:23

ופי המעיל בתוכו כפי תחרא. כבר נתבאר בפ׳ הצווי שיש מחלוקת הראשונים בצורת המעיל. דרש״י ס״ל שהיה כמו כתונת רחב. ופי הראש הוא בית הצואר שלו. והרמב״ם ורמב״ן ס״ל שהיה פתוח ממעלה למטה לגמרי בלא בתי ידים כלל. ופי הראש היינו שהיה בית צואר ארוג מצד לצד ושם היה מכניס את הראש ובזה נקרא פי ראש. וביארנו שמה דמשמעות המקרא והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו. הוא כשיטת הרמב״ם והרמב״ן ע״ש. אבל כשאנו מגיעים לפ׳ זו של המעשה משמע כפרש״י. שהרי לפי׳ הרמב״ן מתפרש שם והיה פי ראשו בתוכו. שיהא בית הצואר לא תפור אלא ארוג מתחלה ואח״כ כתיב שפה יהיה לפיו סביב מעשה אורג כפי תחרא. הוא דבר בפ״ע שיהא החיבור הלז עם השפה מעשה ארג כפי תחרא כדי שלא יקרע. והוא טעם על מצות השפה ולא על מעשה ארג. אבל לשון המקרא שלפנינו ופי המעיל בתוכו כפי תחרא אינו מדוקדק וכי תחרא אינו רגיל להיות תפור אלא ארוג. והיה ראוי לכתוב שפה לפיו סביב כפי תחרא. ויהא משמעו שיהא השפה עבה וחזקה כפי תחרא. אבל לפרש״י משמעות והיה פי ראשו בתוכו. היינו בית הצואר כפול לפנים ומפרש עוד שיהא פי המעיל בתוכו עבה כפי תחרא. ולפי״ז מתפרש יפה מקרא שלפנינו ופי המעיל בתוכו היינו כפול לפנים וע״ז מפרש כפי תחרא. היינו עבה. ועוד יבואר במקרא הסמוך שמוכח ג״כ כשיטת רש״י. ע״כ נראה דבאמת משמעות מעיל בלה״ק הוא בשני אופנים. גם כפרש״י גם כפי׳ הרמב״ם ורמב״ן ואל תתמה ע״ז דכיב״ז אי׳ ביומא דנ״ט א׳ שני כהנים גדולים נשתיירו במקדש ראשון זה אומר הקפה ביד וזה אומר הקפה ברגל. ובל״ס אף על גב דמ״ס לפי הטעם שנראה לו כך מיקרי הקפה ומ״ס כך מכ״מ שניהם יצאו י״ח ושני האופנים מיקרי הקפה. וכה״ג כ׳ רב האי גאון ז״ל בענין תרועה בר״ה כידוע. ובלשון שלמה או שמלה מצינו ג״כ בשני אופנים קרובים זל״ז. אחד שהוא מתפרש כסדין על המטה ושני שהוא מתפרש על כל הגוף ודאי שהיה איזה שנוי ביניהם. מכ״מ שניהם מיקרי שמלה. וכך מעיל הוא בשני האופנים ונתגלה לבצלאל ע״פ צווי ה׳ את משה. שאפשר לעשות גם באופן זה. מעתה לעיל מתפרש כהרמב״ם ורמב״ן וכאן מתפרש יפה כרש״י. א״כ לדורות איך שרוצה הכה״ג לעשות עושה. ולפי דברינו מתפרש יפה מעשה אורג כליל תכלת דמקרא הקודם. דביומא דע״ב ב׳ מפרש הא דכתיב להלן בכתנות מעשה ארג. שלא היה בהם מעשה מחט. ומכ״מ מסיק הגמ׳ דהבית יד היה נתפר לבגד. ולמד מדכתיב בגדי השרד יע״ש. אבל המעיל אע״ג שהיה לו בית יד כפרש״י לא היו נתפרות אלא ג״כ מעשה אורג ומתפרש מעשה אורג כליל. וקאי תיבת כליל על הקודם ועל תכלת. וכבר ביארנו דבגדי השרד שמפרש הגמ׳ על ב״כ לא קאי על בגדי כה״ג שהמה שמונה בגדים אלא על בגדי כה״ג ביוה״כ:

"...כפי תחרא" וגו'. מלה קשה, ולפי התרגום - "כפום שרין תורא" - אפשר ללמוד שהכוונה לדבר מחוזק במידה רבה. וראה מה שכתבתי למעלה (כח, לב). (פ' פקודי תשנ"ד, תשנ"ו)