פירוש על שמות 4:15

קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב וכו' ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה וכו' וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את כל אשר צוה ה' את המשכן וכו' ואת מנורת המאור וכו' ואת שמן המאור וכו' ויש לדקדק למעלה בנדבת בני ישראל כתיב שיקחו שמן למאור בשמים לשמן המשחה ובחכמי לב כתיב שיבואו ויעשו כל אשר יצוה ה' וכו' כתיב מנורת המאור ושמן המאור הלא העדיין לא האיר המנורה וגם השמן עדיין לא האיר עד אחר הקמת המשכן בשעת עבודה כשהדליק הנרות וגם הבשמים כתיב למעלה לשמן המשחה בחכמי לב כתיב שמן המשחה הלא עדיין לא משחו ממנו כלום הי' גם כאן לכתוב שמן למשחה אבל יראה לפרש ע"פ הנ"ל שכתבנו תועלת גדולה שיש בהתחברות פשוטי העם לצדיקי הדור כי פשוטי העם אין להם לב להבין איך לעבוד ה' באמת ואיך לעשות כל מעשיה' בבהירות שיאירו כל מעשיהם לה' רק ע"י שמתחברים עצמם לצדיקי הדור והם מעוררים לבבם בהתלהבות ע"י דבריהם הקדושים ואז יבינו איך לעבוד ה' באמת וצדיק הדור אשר כל עבודותיו הם בהירים ומאירים בכל העולמות ע"כ בהתחברות' אליו מאיר גם בנשמות ישראל שיאירו מעשיהם ג"כ ויעלו ריח ניחוח לה' בבשמים וזהו פי' הפסוקים הנ"ל קחו מאתכם ר"ל שפשוטי העם יקחו מעצמם נדבתם לה' כל מה שכתו' בפרשה כדי להאיר להם בנשמתם הארה וקדושה ע"י הצדיקים וזהו שמן למאור ר"ל שיקחו נדבתם כדי להאיר להם ע"י הצדיקים וכל חכם לב בכם ר"ל החכמים הם הצדיקים אשר להם שכל גדול יכולים לעשות מעשיהם ע"פ שכל שיאירו כל מעשיהם וגם להאיר ולהדליק נשמת ישראל שיאירו וזהו שכתב בחכמי ישראל שיבואו ויעשו כל המעשים ומנורת המאור ושמן המאור ושמן המשחה כי כל מעשיהם מאירים מאד להם ולכל ישראל.

עם פיך להורותך אשר תדבר אל פרעה. כי עתה לא אמר שידבר אהרן בעבורו רק אל העם, כמו שנאמר ודבר הוא לך אל העם, אבל לפרעה משה ידבר ויתכן שיהיה זה לכבוד המלכות. ובסוף חזר משה ואמר הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה (שמות ו׳:ל׳), ונתן לו רשות שלא ידבר גם לפרעה, והיא מעלה למשה, ולכך אמר שם ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך (שמות ז׳:א׳): וטעם ועם פיהו להיות דברי פיהו לשומעים חן:

ושמת את הדברים בפיו וכו'. אף על פי שתשים את הדברים בפיו לא יספיק זה, אבל יצטרך שאהיה אנכי עם פיכם, באופן שיכנסו דבריכם בלב פרעה, ולא יתקומם עליכם ולא יגרש אתכם מעם פניו: