פירוש על שמות 40:7

ונתת את הכיור וגו׳. גם הוא קודם להעמדת החצר. דמכשירי מזבח הוא:

ונתת שם מים. תי"ו שנייה דגושה:

בין אהל מועד. תניא, ר׳ יוסי הגלילי אומר [כתוב אחד אומר ונתת את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח וכתוב אחד אומר (פ׳ ו׳) ונתת את מזבח העולה לפני פתח משכן אהל מועד, הא כיצד], היה נותן לכיור בין האולם ולמזבח משוך קמעא כלפי דרום ^בכונת הקושיא דפסוק הראשון מורה דהכיור היה מפסיק בין אהל מועד ובין המזבח, ופסוק השני מורה דהמזבח היה ממש כנגד פתח אהל מועד בלא הפסק דבר בנתיים, ולכן כדי שלא יסתרו הפסוקים זא"ז צ"ל שהיה צריך ליתן הכיור כל מה שאפשר לקרבו באויר שבין מזבח לאהל מועד, ובלבד שלא יהא מפסיק בין מזבח ולפתח, וזה יצוייר באופן כזה שנתנו הכיור בין האולם ולמזבח משוך מעט מזוית המזבח ולדרום [ולא לצפון, משום דצפון צריך שיהיה פנוי מכלים כדילפינן בגמרא כאן ולפנינו בר"פ ויקרא בפסוק צפונה לפני ה'], נמצא שאינו כנגד המזבח כלל אלא כבין אהל מועד ולמזבח. .
(זבחים נ"ט א׳)