פירוש על שמות 7:28

[] ובתנורך ובמשארותך, איתא בגמר' (סנהדרין דף ס"ז) ר"ע אמר צפרדע אחת היתה והשריצה ומלאה כל ארץ מצרים א"ל ראב"ע עקיבא מה לך אצל הגדה כלך מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות צפרדע אחת היה שרקה להם והם באו ע"כ, י"ל דאית' בגמרא פסחים דף נ"ג ע"ב דרש תודוס איש רומי מה ראו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן על קידוש השם לכבשן האש נשאו קו"ח בעצמן מצפרדעים ומה צפרדעים שאין מצוון על קידוש השם וכו' אימתי משארות מצויות אצל תנור בשעה שתנור חם אנו וכו' על אחת כמה וכמה ע"כ, ויש לפרש כך דהיינו ע"י שנתן הקב"ה בלב צפרדעים לבוא לתוך התנור ובודאי לא נתן הקב"ה בלבם לעשות דבר שאינו ראוי לעשות והוכח מהם שראוי לקדש השם ושפיר נשאו חמו"ע ק"ו מהם אך אם כל עיקר בריאת דבר זה והווייתו בעולם לא נברא אלא לדבר זה אין ראי' וק"ו ממנו כי זה רק לכך נברא משא"כ חנני' מישאל ועזריה שנבראו כמו כל צדיקי ישראל ולא למצוה זו בלבד, והנה לראב"ע שהצפרדע שרקה לאחרים שכבר נבראו מאז אז הקו"ח שפיר אבל לר"ע שאחת השריצה ומלאה כל הארץ במעשה ניסים א"כ כל עצמן לא נבראו אלא בנס רק בשביל דבר זה לקדש שמו ברבים אם כן אין כאן קל וחומר לקידוש השם בזה לכן גער בו ראב"ע:

ועלו. מִן הַיְאוֹר:

ושרץ היאר. פועל יוצא. כמו ישרצו המים.