פירוש על שמות 8:24

רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי. הנראה לרמז בזה עפ"י מה שמצינו בזוה"ק כמה פעמי' שאמרו התלמידים לרשב"י ווי כד אסתלק בוצינא קדישא מינן מה נעביד והוא דבר תימה שיאמרו תלמידים כן לרבם הגדול ואין זה מענין דרך ארץ. ושמענו תירוץ בזה מאת כבוד מו"ר הרב הקדוש מוהר"י זלה"ה מפרשעדבארז כי רצו להתחזק בגודל אהבה עזה עליו כי מאחר שהיה להם תענוג תמידי רצו לצייר בנפשם אם יחסר להם התענוג הזה מה יעשו. וגם זאת אמרו מה נעשה אחר מותך. כדי שיתקשר עמם ועם נשמתם אחר מיתתו. אולם מה שנ"ל בזה כי דרך הצדיקים הגדולים בהתיחדם בתורה ותפלה ועליית נשמה גבוה מעל גבוה הנה הם בטלים לגמרי במציאות זה העולם ואינם זוכרים כלל מעניני עוה"ז אשר ע"כ בקש דוד המלך ע"ה זכרני ה' ברצון עמך ר"ל אם אני בעלותי במעלות היחודים הנפלאים בעולמות העליונים אזי אשכח מעניני עוה"ז מבני ישראל עמך להוריד להם השפעות טובות וחסדים. נא אתה ברחמיך הרבים תזכרני ברצון עמך להפיק להם רצון מה' ופקדני בישועתך. וכן תלמידי רשב"י בידעם כי מכח בוצינא קדישא בא להם הארה ובאורו יאיר עליהם כשהוא עמהם. ע"כ התמרמרו לאמר מה נעשה כד אנת תסתלק מאתנו בעולמות העליונים בכל עת דרכך בקדש הקדשים. ואנחנו נותר פה מי יאיר לנו נתיב. וזה ג"כ הרמז בפסוקים הללו כי החומר בקש מהצדיקים רק הרחק לא תרחיקו ללכת בעולמות העליונים. זכרו להעתיר נא בעדי על עוה"ז להריק ברכה מן השמים. והבן:

ויאמר. מלת העתירו בעדי היתה ראויה להקדים. כי הטעם העתירו בעדי ותסור זו המכה ואז אשלח אתכם לזבוח במדבר כאשר אמרתם רק על תנאי שלא תרחיקו ללכת יותר מהשלשה ימים:

לא תרחיקו ללכת. פי' כשיעור ג' ימים, כי כלום טעם שאמר משה הוא הן נזבח וגו' ולא יסקלונו אם כן למה יצטרכו להרחיק דרך ג' ימים בהרחקת פרסה או יותר קצת די, וטעם שנתרצה לו משה, כיון שכל עצמינו אין אנו משתדלים אלא לצאת מהעיר מה לי בתנאו יום או יומים, וכי ירדוף תרדפהו רעה וגזירתו עומדת לעומתו, לזה לא רצה משה לדקדק בתנאי הזמן ואמר רק אל יוסף פרעה התל לבלתי שלח באיזה אופן שיהיה, ודקדק לומר רק לשון מיעוט לומר הגם שיהיה השליחות בתנאי פחות מג' ימים: