פירוש על תהילים 101:2

אשכילה. אתן לב על דרך התמים:

אשכילה. אתן לבי להשכיל בדרך שהוא דרך תמים: ואצפה מתי תבא אלי. כלומר תבא אלי ברוח הקודש:

והנה אשכילה בעין שכלי בדרך תמים איזה דרך תמים יהיה שאחזיק בו כדי שעל ידו תבא אתה ה' אלי מבלי אעשה הכנות תחול עלי ברוח קדשך שיהיה מזמור לדוד ומצאתי שהדרך תמים שעל ידה תבא אלי מאליך בלי הכנות שאעשה רק על ידי מדה טובה שאעשה בה ואתנהג בה שהיא כי אתהלך בתם לבבי כו' והוא כי אפנה לבי מכל מחשבות והרהורים והקפדות גם כי יצרו אותי בני אדם או יסורין יבאו אלי השתי יצרים הנכללים באמור לבבי יחד שמהם יהיו הולכים ומתנהגים בתום החלטי והוא מ''ש ז"ל בגמרא שצריך אדם להחשיב עצמו כאלו אינו מרוב התום שיתנהג בו ואין צריך לומר בפני העם שיראה כגונב דעתם כ''א העיקר הוא בקרב ביתי במקום שאין אנשים גם שם יהי לבי תמים לבלתי הרהר והקפיד בשום דבר שהוא תכלית מדת הענוה והשפלות ואומר דוד הן ידעתי כי זו היא ההנהגה אשר תחפוץ בה ושתשרה על ידה רוח הקדש מאליה בלי הכנות כי ע"י התנהגי בתום תמיד אני מוכן להקדים אלי המזמור כי תבא אלי ברוח קדשך: