פירוש על תהילים 105:19

עד עת בא דברו. של הקב"ה לקיים גזירתו שיתגלגל הדבר וירדו ישראל למצרים:

עד עת בא דברו. לפני פרעה שזכרהו שר המשקים אל פרעה ואז אמרת אלוה צרפתהו כי האל סיבב זה בחלום שהראה לפרעה, ולא נפתר אלא על פי יוסף ואז יצא ככסף צרוף לפני פרעה כי אמר לו שר המשקים כאשר פתר לנו כן היה:

ויהי שם עד עת בא דבר יוסף לפניו יתברך לדון בבית דין של מעלה והיה דברו אשר אמר וגם פה לא עשיתי מאומה שהיה בעת הדין בראש השנה וזכו עד עת בא דברו לפני הקב"ה לידון בראש השנה כמו שאמרו ז"ל בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים ולא היה עת הכושר עד הזמן ההוא שעבר עשר שנים כנגד עשר טיפי אצבעותיו ושנתים על ב' זכירות ואז אמרת ה' צרפתהו כי את דברו אשר דבר לא עשיתי מאומה שהיה נראה כמטיח דברים כי שלא כדין נענש על כן ביום ההוא בא דברי לשפוט עליה ואז אמרת ה' צרפתהו את הדבור ההוא לומר כי לא כוון רק אל בית דין של מטה שלא עשה מה שיהיה ראוי לעונש אך לא יבצר שמן השמים הוכיחוהו כמדובר.