פירוש על תהילים 105:44
תורה תמימה
וַיִּתֵּן לָהֶם: וכשם שהלימוד קודם למעשה כך דינו קודם למעשה כדרב המנונא דאמר רב המנונא אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון וכשם שדינו קודם למעשה כך שכרו קודם למעשה שנאמר ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו: (קידושין מ ע"ב)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
ויתן להם. כשהוציאם לא עשה עמהם זו הטובה לבד שהוציאם מעבדות אבל נתן להם ארצות גוים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ויתן להם ארצות גוים כו' הנה ראוי לשים לב אל שינוי הלשון שבארצות אומר מתנה ובעמל אומר ירושה. אך הנה ידענו מהגמרא כי אין לשון מתנה דומה ללשון ירושה כי מתנה יש לה הפסק וירושה אין לה הפסק והוא כי הארץ אם לא יכשירו מעשיהם תעזב מהם ותהיה לזרים וז"א בה לשון מתנה שיש לה הפסק אך עמל לאומים שהם הנכסים אכלום ישראל לגמרי כירושה שאין לה הפסק. ונבוא אל ענין הכתוב והוא כי אחר סיפור בעמים עלילותיו ככל הכתוב עד כה מכל ההטבות שהיטיב לנו הוא יתברך אמר עתה כי הנה יאמר נא ישראל בגלות החיל הזה מה יסכון לנו כל הטוב ההוא אחר שנחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים לז"א אל תתמה על החפץ כי הלא ויתן להם ארצות גוים במתנה שיש לה הפסק ועמל לאומים יירשו לגמרי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy