פירוש על תהילים 106:25

אך במה שנמשך שוירגנו באהליהם כמו שאמרו ז"ל שהיה בלילה ההוא כל אחד מעשרה מרגלים גונח ומתאנח ובוכה ומתאבל ואומר אוי לי עליך אשתי איך יבעלוך כנענים ואוי לי על בתולותי בנותי איך יתעללו בהם גוים ואוי לי על בני איך יהרגום אויבים באופן שכל אהלי עשרה מרגלים שהיו אחד בכל שבט היו גועים בבכיה וימשכו לעשות כהם שכניהם אשר סביבותיהם בכל שבט עד שגעו בלילה ההוא כל השבטים קול א' בבכיה גדולה בלילה ההוא ליל תשעה באב והנה זה גדול מהקודם כי גדר הקודם היה לא האמינו לדברו הבא אליהם על ידי זולתו אך מה שוירגנו שהורו כי חס ושלום מבלתי יכולת למושיען של ישראל יפלו ביד גוים חלילה בזה גדל עונם כי בזה לא שמעו בקול ה' אשר השמיעם מן השמים באמור אליהם אנכי כו' אשר הוצאתיך כו' כי לו שמעו בקולי ההוא לא היתה נופלת חתת הגוים עליהם

וירגנו. ענין תלונה ותרעומות כמו דברי נרגן (משלי יח):

וירגנו - כמעשה נרגן.